יציבואת תעסוקתית

מחפש ביטחון תעסוקתי? האם מקום העבודה הבא שלך בעל יציבות תעסוקתית ?

נורית אגמי חיפוש עבודה, קריירה 1 Comment

יציבות תעסוקתית של מקום עבודה – האם מקום העבודה שלך מעניק לך ביטחון תעסוקתי?
מחפשי עבודה שואלים לגבי יציבות תעסוקתית וחוששים לביטחון התעסוקתי שלהם.

האם בכלל קיימת יציבות תעסוקתית והאם יש טעם לחפש ביטחון תעסוקתי?

לאחרונה הצענו לכמה מועמדים משרות בכל מיני משרות בהייטק. להפתעתנו, פתאום נשאלנו לגבי היציבות התעסוקתית של מקום העבודה.
אולי אתם חושבים שהיה מדובר במועמדים בגילאי ה- 40 פלוס ואולי בגילאי 50 פלוס.
אתם יודעים… הגילאים שבהם כבר כדאי לחשוב על היציבות התעסוקתית של מקום העבודה (מקום שאולי יתאפשר לנו לעבוד בו עד הפנסיה).
הרי הסטטיסטיקה אינה משקרת וככל שהגיל עולה, לוקח יותר זמן למצוא עבודה.
להיות מפוטרים בגיל 33 זה לא כמו להיות מפוטרים בגיל 43 ובטח שלא כמו בגיל 53 .
מה שקרה זה שכל המועמדים ששאלו על יציבות מקום העבודה, לא עברו את גיל ה- 40!
זה מאוד הפתיע אותנו וגם אותי כמובן.
במהלך השנים הרבות שבהם אנו פועלים בתחום ההשמה (לעמוד המשרות שלנו, לחצו כאן!) ,
לא זכור לי שנשאלנו יותר מידי פעמים לגבי היציבות התעסוקתית שמקום העבודה יכול להציע לעובדים.
פתאום קרה שהרבה מועמדים ודווקא בגילאים "צעירים" שאלו ובררו בנוגע ליציבות מקום העבודה.
אתם אולי חושבים, שאולי הם עבדו וחששו לעבור למקום עבודה לא יציב.
ובכן, גם פה היתה הפתעה ואפילו מועמדים מובטלים שכביכול "אין להם מה להפסיד", חקרו אותנו לגבי היציבות התעסוקתית של מקום העבודה הפוטנציאלי הבא שלהם.

מחפש עבודה דרך רשת אגמי? כנס לעמוד המשרות שלנו

יציבות תעסוקתית של מקום עבודה

מתייחס לכך שמקום העבודה יציב (לא היציבות של העובד/ת)

השאלות בנוגע ליציבות מקום העבודה הפתיעו אותנו בכמה מובנים:

1. מה קרה פתאום שמועמדים שואלים בנוגע לנושא של יציבות מקום העבודה? (זה כמעט שלא עלה לפני כן…)

2. מדוע דווקא אנשים מתחת לגיל 40 חושבים על היציבות התעסוקתית?

3. מדוע אפילו עולה בדעתם של מועמדים מובטלים לברר בנוגע ליציבות תעסוקתית של מקום העבודה?

לא שאלתי את האנשים הללו מדוע היה חשוב להם היציבות התעסוקתית של מקום העבודה.
חשבתי ביני לביני על מספר סיבות מדוע זה קרה והנה ההסברים:
(כמובן שאם גם לכם יש הסברים נוספים, אתם מוזמנים להוסיף את תגובתכם)

  1. אנשים מבקשים את מה שחסר להם –
    לאור הכלכלה של היום המתאפיינת בחוסר יציבות תעסוקתית ובמשברים חוזרים ונשנים
    ולאור זאת מקומות העבודה נדרשים לגמישות, אין למעשה יותר יציבות תעסוקתית.
    אפילו בחברות גלובליות גדולות ומצליחות מפטרים עובדים.
    לא תמיד כי חייבים אלא כי רוצים יעילות מרבית של הוצאות לעומת רווחים.
    מינימום הוצאות ומקסימום רווחים. אפילו אלפי אנשי קבע פוטרו מצה"ל.
    רוב העובדים כיום אינם מחוסנים מפני פיטורים. כמובן שיש יוצאים מן הכלל.
    בעידן שבו רוב מקומות העבודה אינם מציעים יציבות תעסוקתית והממשלה אינה מציעה ביטחון תעסוקתי
    (הממשלה אינה דואגת לשלם קצבת אבטלה שתכסה את תקופת האבטלה הממוצעת במשק לשכבת גיל מסוימת ומצמצמת את ההכשרות המקצועיות).
  2. עובדים שנכוו בעבר מתקופות אבטלה ארוכות מהפיטורים ועד מציאת מקום עבודה חדש –
    עובדים שפוטרו מבינים את המשמעות של חיפוש עבודה תחת לחץ.
    לחפש עבודה תחת לחץ כלכלי ונפשי זה לא אותו הדבר כמו לחפש עבודה כאשר עובדים ומחפשים תוך כדי עבודה.
  3. מי שנכווה לרוב מפיטורים חוזרים ונשנים אלו הדור של בני ה- 40 מינוס ולכן הם אלו שהתעניינו יותר בקשר ליציבות מקום העבודה.
  4. בקשר לשאלה 3 שנשאלה לעיל, מדוע אפילו מובטלים חקרו בקשר לביטחון התעסוקתי שמציע מקום העבודה,
    אין לי תשובה ברורה. הרי, אדם מובטל "אין לו מה להפסיד".
    יכול להיות שמועמדים מובטלים בתחילת תהליך חיפוש העבודה שלהם,
    נוטים להיות יותר בררנים בקשר למקום העבודה והתפקיד שהם מחפשים ובודקים גם לגבי היציבות התעסוקתית של מקום העבודה שאליו הם מתמיינים.

רוצה למצוא עבודה מתאימה מהר ולהרוויח יותר?

לחצו כאן
 

מדוע חשובה היציבות התעסוקתית של מקום העבודה?

  1. ממשלת ישראל –
    דווקא מכיוון שהממשלה אינה מציעה ביטחון תעסוקתי ורשתות סוציאליות תומכות, לעובדים חשוב שמקום העבודה יתן ביטחון תעסוקתי.
    הרי שאם היתה רשת ביטחון כגון במדינות סקנדינביה, המועמדים לא היו שואלים לגבי יציבות מקום העבודה.
    לדוגמא: בנורבגיה זכאים לדמי אבטלה שמוצמדים לשכר – 100% בשנה הראשונה, 80% בשנה השנייה ו- 60% בשנה השלישית
    ותוך כדי זכאים גם להכשרות מקצועיות ולשירותים נלווים כגון שדרוג קורות חיים, הכנה לראיון עבודה וכו'.
  2. מי שבעל ביטחון תעסוקתי, מרוויח הרבה יותר – 
    ההשלכות של ביטחון תעסוקתי יציבות תעסוקתית במקומות עבודה כגון משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות, מאפשרת לעובדים לתכנן בצורה טובה יותר את עתידם הפיננסי.
    הנתונים הסטטיסטיים מראים בברור שעובדי המגזר הציבורי הם בעלים של יותר דירות מאשר עובדי ההייטק.
    זה נובע מכך שעובדי המגזר הציבורי יכולים לתכנן לטווח ארוך ולכן כאשר הם קונים נכס שדורש השקעה גבוהה כגון דירה,
    הם מסתכנים במידה הרבה יותר פחותה כאשר הם לווים משכנתא כנגדה. התזרים העתידי של ההכנסות שלהם צפוי.
    הם יודעים כמה הם ירוויחו גם בעוד 5 שנים מהיום.
    לעומתם, עובדי ההייטק אינם יודעים מה יהיה איתם מחר בבוקר ולכן במידה והם יקנו דירה ופתאום הם יפוטרו,
    הם עלולים להסתבך בחובות ולהחזיר את הנכס לבנק. יותר קל לתכנן מהלכים פיננסיים עתידיים לטווח ארוך כאשר התזרים ידוע מראש.
    למי שיש ביטחון תעסוקתי, הוא לא חווה תקופות אבטלה בין עבודה ולעבודה ולא מפסיד חודשים ושנים של שכר וגם לא מפסיד את ההפרשות הסוציאליות בגין תקופות האבטלה.
    בעלי ביטחון תעסוקתי, יכולים אכן לפרוש ממקום העבודה בגיל הפנסיה.
    מחזה שהוא לא כל כך נפוץ במגזר הפרטי ועוד יותר נדיר בהייטק.

האילוזיה של היציבות התעסוקתית

בעידן שבו הכלכלה חווה משברים, אין לצפות ממקומות העבודה ליציבות תעסוקתית.
כאשר יורד גשם, כולם נרטבים. כאשר יש משבר כלכלי, רוב האנשים נפגעים.
עולם משאבי האנוש שממנו אני באה, הוא לקמוס למה שקורה בכלכלה.
נשות משאבי האנוש,הגיוס וההשמה, הן הראשונות שמפוטרות בזמן משבר (הרי למה צריך אשת גיוס או השמה, כאשר בעיקר מפטרים?!).
בשנת 2008 חברות ההשמה פיטרו את רוב העובדים או יותר נכון לומר את רוב העובדות שלהן (תחום ההשמה הוא תחום נשי בעיקרו).
חברות שהעסיקו בסביבות 50 איש, ירדו לגודל של קצת יותר מעשרה אנשים.
הרבה מאוד אנשי הייטק גם כן פוטרו.
אני זוכרת היטב שחגגתי את יום ההולדת שלי בתקופת המשבר הכלכלי ומתוך חמשת ידידיי המהנדסים, רק לאחד מהם היתה עבודה והוא היה עצמאי!
מה שמעיד על כך שבמגזר הפרטי, מקום העבודה יתאפיין ביציבות כאשר הסביבה הכלכלית באותו זמן גם כן תתאפיין ביציבות.
מתי זה קורה?!
האם בכלל קיימת יציבות במקום עבודה פרטי?!
חברות כדוגמת AIG ו- General Motors היו פושטות רגל אלמלא הממשל האמריקני הזרים להן מאות מיליארדי דולרים.
לדעתי, אין טעם לשאול במגזר הפרטי לגבי יציבות תעסוקתית כי זה משהו שלא באמת קיים.
לחפש ביטחון תעסוקתי ולעבוד בהייטק זה סוג של סתירה פנימית.

מסקנות והמלצות

בנוגע לשאלה בכותרת של הפוסט, התשובה היא שאין ממש יציבות תעסוקתית ולכן השאלה הזו אולי חשובה אך קצת מיותרת.
יחד עם זאת, יש מקומות עבודה שהם שמציעים יותר ביטחון תעסוקתי לעובדים ביחס למקומות עבודה אחרים.

  1. המגזר הציבורי מציע הכי הרבה ביטחון תעסוקתי – מי שממש חשובה לו יציבות תעסוקתית שינסה להתקבל למקומות עבודה כגון משרדי ממשלה, בנקים, אוניברסיטאות, מגזר ציבורי, חברות ממשלתיות וכו'.
  2. במגזר הפרטי – יש מי שמציע יותר ביטחון תעסוקתי ויש מי שמציע פחות ביטחון תעסוקתי. במגזר הפרטי, ישנם תחומים שהם יותר יציבים לעומת תחומים אחרים, תחומים שבהם הביקושים יחסית קשיחים כגון תחום התרופות אבל שוב… כולנו שמענו על כך שטבע רוצה לפטר מאות עובדים.
  3. מקומות עבודה גדולים לעומת עסקים קטנים – תפיסתית מקומות עבודה גדולים נתפסים כיותר יציבים אך שוב… יש המון דוגמאות לחברות גדולות שפיטרו מאות ואלפי עובדים ואפילו פשטו את הרגל. התפיסה עדיין קיימת אך אני לא בטוחה לגבי נכונותה. כשהתאגידים הגדולים מפטרים אז הם עשויים לפטר עשרות אלפי עובדים בבת אחת. בכל הכלכלות בעולם, עסקים קטנים הם מנוע הצמיחה של המשק. העסקים הקטנים קולטים יותר עובדים ומניעים את הצמיחה של המשק. הכלל הוא שככל שעסק הוא יותר קטן, אזי יותר קשה לעסק לפטר עובדים כי כל עובד הוא יותר משמעותי לעסק.
    מה נותן יותר ביטחון תעסוקתי – חברה גדולה או קטנה? נשאיר את זה בתור שאלה פתוחה למחשבה.
  4. להיות עובד מקצועי טוב וגם ליחצן את זה קצת – לדעתי מה שהכי חשוב הוא לעבוד בתחום שאותו אנחנו אוהבים ושאנחנו גם טובים בו. תמיד יש ביקוש לעובדים טובים, גם בתקופות משבר. כדאי גם לספר על העבודה הטובה שלנו לממונים עלינו. וגם אסור לנו לשקוט על השמרים ועלינו להתעדכן בתחום המקצועי שלנו כדי שלא ניתפס לאשליית הביטחון התעסוקתי שלא באמת קיימת במגזר הפרטי. חייבים להיות מוכנים ליום שבו ניאלץ לחפש עבודה במקום אחר.

נורית

אהבתם? עשו לנו לייק, השאירו תגובה, שתפו את הפוסט
על הכותב

נורית אגמי

Facebook Twitter Google+

נורית אגמי - מנכ"ל רשת אגמי - מקצוענים בהשמה ל Professionals ובכירים. נורית בעלת חזון חברתי ופועלת לעזור למחפשי עבודה והשאיפה שלה היא שמחפשי עבודה יקבלו את חומרים חינמיים שיקצרו את זמן חיפוש העבודה משמעותית ושזו תהיה העזרה הכי טובה שאפשר להשיג בחינם. הבלוג של נורית עוסק גם בענייני קריירה ומגמות בעולם העבודה ובשוק התעסוקה הישראלי.

אל תפספסו:

Comments 1

  1. השאלה הבאה היא, האם מקום עבודה ""יציב"" מאפשר משכורת שיכולה לקיים משפחה בכבוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *