אי ביטחון תעסוקתי – היעדר ביטחון תעסוקתי, כיצד הוא משפיע על עובדים ומעסיקים?

אי ביטחון תעסוקתי

אי ביטחון תעסוקתי – נתונים

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית פרסם לאחרונה שיותר ממחצית מהמועסקים בישראל חשים אי ביטחון תעסוקתי.
במילים אחרות, רק 47% מהמועסקים בישראל בעלי ביטחון תעסוקתי.
רק לשם השוואה, באיחוד האירופי, 73% מהמועסקים חשבו שיוכלו להמשיך במקום עבודתם עד לגיל המופלג של 60 שנה.
יש פער גדול של 26% בין ישראל לאיחוד האירופי.

אי ביטחון תעסוקתי – למה יש חשיבות למדד הזה?

ישנם מקומות עבודה שבהם ישנם הסדרים שמקנים לעובד ביטחון תעסוקתי, המונח המקובל לתיאור מצב זה בישראל הוא "קביעות". בהסדרי עבודה אלו, ישנם סעיפים המגבילים את יכולתו של המעסיק לפטר עובדים.
יחד עם זאת, גם מקומות עבודה רבים בשוק החופשי, כגון חברות הייטק, שואפים להקנות לעובדים תחושה של ביטחון תעסוקתי אף אם אין הבטחה רשמית. תחושה של אי-ביטחון תעסוקתי בקרב העובדים תגרום לאחוזי תחלופה גבוהים יותר בקרב העובדים כי החוזה הפסיכולוגי מופר. בנוסף, יהיו קושי לגייס עובדים חדשים ולקבל תפוקות גבוהות מהקיימים.

אי ביטחון תעסוקתי – דיווח מהשטח

כאשר אנו מציעים משרות להייטקיסטים, ובמיוחד אם המשרה המוצעת היא בחברת הייטק, חלק ניכר מהשיחה הוא להריע את חששם מאי-ביטחון תעסוקתי.
במיוחד אם מדובר במועמדים עובדים שיש להם יותר מה להפסיד מלעזוב את מקום עבודתם הנוכחי.
אל לכם לחשוב שמדובר בעובדים מעל גיל 40 שחוששים יותר לביטחון התעסוקתי שלהם.
כולם בודקים לגבי היציבות התעסוקתית שיש למקום העבודה להציע ואף אם הם בני 33.
גם מועמדים מובטלים חוקרים לגבי היציבות התעסוקתית וזה כביכול שאין להם מה להפסיד.

עכשיו זה קל!

למצוא עבודה מתאימה מהר..

להתקדם בקריירה

להרוויח יותר!

התחל כאן

האם מקומות העבודה כיום יכולים להציע לעובד ביטחון תעסוקתי?

עולם העבודה של היום מתאפיין בתנודות רבות, משברים כלכליים, פיטורים המוניים וגם הטכנולוגיה שמחליפה את בני האדם מוסיפה עוד אש למדורה.
התחזיות מדברות על כך שתוך כ- 20 שנה, נוחלף ע"י רובוטים ומכונות.
נשמע רחוק, דמיוני ולא מציאותי?
מוזמנים לקרוא על עולם העבודה העתידי והעתיד הזה הוא מעבר לפינה.

יחד עם זאת, ישנם ארגונים שביטחון תעסוקתי לעובדים, הוא דבר חשוב.
למשל, בעת משבר כלכלי, ארגונים אלו לא ימהרו לחתוך בבשר החי ולפטר עובדים אלא ינסו לשמר את כולם.
הצעדים שהם ינקטו, קיצוץ רוחבי של משכורות, קיטון בהוצאות עד יעבור זעם.

מקומות עבודה שחשבנו שהם חסיני פיטורים, פיטרו עובדים.
המהלך של פיטורי 900 עובדים קבועים בבנק הפועלים בשנת 2003 הדגימה זאת היטב.
פוטרו בזמנו 700 עובדים בסניפים ו- 200 עובדים בהנהלה הראשית.
במשבר הכלכלי של 2007, חברות כדוגמת AIG ו- General Motors היו פושטות רגל ומפטרות המוני אמריקנים אלמלא הממשל בארצות הברית הזרים להן מאות מיליארדי דולרים.
לא צריך ללכת כל כך רחוק בהיסטוריה.
חברת טבע הכריזה בסוף 2017 על פיטורים של רבע מכלל כוח האדם ופיטורים של 1,750 עובדים בישראל.
תחום התרופות נחשב ליציב והפיטורים הנרחבים בחברת הענק טבע, הפתיעו רבים ובמיוחד לנוכח ההיקפים.
לפעמים, אין ברירה וארגונים נאלצים לפטר עובדים.
ארגונים שחשובים להם העובדים, ידאגו לספק שירותי outplacement לעובדים המפוטרים.
הם יעשו כל שביכולתם על מנת לסייע לעובדים המפוטרים לחזור לשוק העבודה מהר.
ארגונים המספקים שירותי outplacement לעובדיהם, יצליחו לשמר את העובדים הנותרים ולשמור על מוטיבציה גבוהה בקרבם.
אחת השאלות הסיבות המרכזיות לכך שעובדים מגששים את דרכם החוצה,
זאת מפני שהם חשים אי ביטחון תעסוקתי.
כאשר מחפשי עבודה נשאלים: "מדוע אתה מחפש עבודה?"
אחת התשובות הנפוצות בהייטק היא: יש פיטורים ואני חושש שאני אהיה הבא בתור אז אני מנסה להקדים תרופה למכה.

לשירותי outplacement שבאמת עוזרים לארגון שלכם  לחצו כאן!



אי ביטחון תעסוקתי – תפקידה של ממשלת ישראל

הפיתרון נמצא בידיים של הממשלה. הממשלה אינה צריכה לדאוג לכך שמקומות עבודה לא יפטרו עובדים אלא עליה להציע רשתות ביטחון סוציאליות תומכות למפוטרים.
לדוגמא: בנורבגיה זכאים לדמי אבטלה שמוצמדים לשכר – 100% בשנה הראשונה, 80% בשנה השנייה ו- 60% בשנה השלישית
ותוך כדי זכאים גם להכשרות מקצועיות ולשירותים נלווים כגון שדרוג קורות חיים, הכנה לראיון עבודה וכו'.

מה אתם יכולים לעשות על מנת להקטין אי ביטחון תעסוקתי?

1. לבחור קריירה שאפשר להשתלב בה בקלות במקומות עבודה ציבוריים – למשל, ללמוד רפואה.
2. לעבוד במקומות עבודה ציבוריים כגון משרדים ממשלתיים, עיריות, בתי חולים, אוניברסיטאות, צבא קבע. בל נשכח שהממשלה היא המעסיק הכי גדול והיא מעסיקה כחצי מיליון עובדים.
3. אם מאוד חשוב לכם ביטחון תעסוקתי – אל תעבדו במגזרים לא יציבים כגון הייטק ואל תתקרבו לסטרטאפים.
4. בחרו לעבוד במקומות עבודה קטנים-בינוניים במגזר הפרטי – התפיסה הרווחת היא שמקומות עבודה גדולים בטוחים יותר. מקומות עבודה יציבים יותר, זאת אומרת, פחות סיכון שהם יפשטו את הרגל לעומת עסק קטן או בינוני. יחד עם זאת, אין קשר בין יציבות מקום העבודה לביטחון התעסוקתי. מקום העבודה יכול לפעול שנים רבות ויהיו לו הכנסות של מיליארדים אך אין זה מעיד על הביטחון התעסוקתי של העובדים. ככל שמקום העבודה הוא קטן יותר כך החשיבות של העובד עולה וקשה יותר לפטר אותו. לחברת הייטק עם 200 מהנדסי פיתוח, יהיה יותר קל לפטר עובדים מאשר חברת הייטק קטנה עם 20 מהנדסי פיתוח.
5. התעדכנו מקצועית – אסור לשקוט על השמרים ויש להתעדכן בתחום המקצועי שלנו. חייבים להיות מוכנים וערוכים ליום שבו ניאלץ לחפש עבודה במקום אחר.
6. להיות עובדים טובים וגם ליחצן את זה קצת – כדי להקטין את סכנת הפיטורים, זה לא מספיק להיות עובדים טובים אלא יש ליחצן את זה לממונים.

רוצים למצוא עבודה מתאימה מהר? להתקדם בקריירה? להרוויח יותר?  לחצו כאן!



יציבות תעסוקתית – חוסר או עודף?

כבר הוגדר בתחילה מה זה ביטחון תעסוקתי.
יציבות תעסוקתית זו תכונה שמשויכת לעובדים. לרוב, מתייחסים אליה בקצוות.
עובד שנתפס בעל חוסר יציבות תעסוקתית, זה עובד שמחליף מקומות חדשות לבקרים. מעסיקים לרוב נרתעים מעובדים כאלו כיוון שהם חוששים לשכור אותם לעבודה מפני שהם חוששים שעובדים אלו יעזבו את מקום העבודה תוך זמן קצר יחסית.
לעומת זאת, גם עובדים עם עודף יציבות תעסוקתית, הם עובדים שמעסיקים חוששים לקחת. מדוע? כי בארץ עובד שעובד 15 שנה באותו מקום עבודה, נתפס כעובד מקובע, אחד שחושש משינויים, כעובד שמכיר רק מקום עבודה אחד, תרבות ארגונית אחת ותוכנות של מקום עבודה אחד. הוא לרוב יהיה בעל פחות ידע לעומת עובד שעבד ב- 3 מקומות עבודה שונים באותן 15 שנים. עובד שעבר מארגון לארגון , מכיר יותר סגנונות עבודה, נחשף ליותר תרבויות ארגוניות, מכיר יותר מוצרים וכולי.
אי ביטחון תעסוקתי משפיע על היציבות התעסוקתית שלנו. אצל עובדי סטרטאפים רבים, ישנם הרבה מעברים בקורות החיים ולרוב שלא באשמתם. עובדים אלו נתפסים לפעמים בטעות כבעלי חוסר יציבות תעסוקתית. במקרים כאלו יש לבדוק מדוע קרו המעברים – האם זה בשל קיצוצים? סגירת הסטרטאפ? טאלנטים שהארגון לא ידע לשמר אותם ועזבו כי היה להם משעמם בתפקיד?
אם תשאלו אותי, לא טוב חוסר יציבות תעסוקתית אך גם עודף יציבות תעסוקתית אינו מצב רצוי. כמו תמיד, דרך המלך, נמצאת באמצע.
כמובן שאין להשוות את המגזר הציבורי עם מגזר ההייטק. על מנת להבין האם יש לכם חוסר או עודף יציבות תעסוקתית, צריך להשוות לאנשים שעובדים בסקטור שלכם.

אי ביטחון תעסוקתי – סיכום ומסקנות

חשוב שעובדים ירגישו בטוחים במקום העבודה ושיהיה להם אופק תעסוקתי ארוך טווח. במילים אחרות, שהם יוכלו לפרוש בגיל מבוגר יחסית ממקום העבודה.
עובדים שמרגישים ביטחון תעסוקתי יעבדו תקופה ארוכה יותר ויתרמו יותר למקום העבודה לעומת כאלו שלא.
תפיסתית, אנו חושבים שבנקים או חברת תרופת גלובלית תהיה יציבה, אך המציאות הוכיחה אחרת.
יחד עם זאת, יש לזכור שבלי סיכון אין סיכוי.
יזמים שהקימו חברות סטרטאפ והפכו אותן לחברות גדולות, אלו שהסתכנו ביותר, הם גם אלו שהרוויחו הכי הרבה.
אז נכון שלא כל מי שמסתכן מצליח אך אם לא ננסה, איך נדע?
ובכלל, מה שחשוב יותר מביטחון תעסוקתי זה שנעבוד במה שאנחנו אוהבים וטובים ושנהנה מהדרך אף אם הדרך בעלת סיכונים.

רוצה למצוא עבודה מתאימה מהר?

להתקדם בקריירה ולהרוויח יותר?

קבל קורס חינמי


תגובה אחת על “אי ביטחון תעסוקתי – היעדר ביטחון תעסוקתי, כיצד הוא משפיע על עובדים ומעסיקים?”

  1. השאלה הבאה היא, האם מקום עבודה ""יציב"" מאפשר משכורת שיכולה לקיים משפחה בכבוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *