מה כדאי ללמוד לתואר ראשון היום? אילו מקצועות מבוקשים וכמה מרוויחים?

מה כדאי ללמוד היום

מה כדאי ללמוד היום?

רובנו שואלים את השאלה – מה כדאי ללמוד לתואר ראשון? כאשר אנחנו מתלבטים לאיזה תואר ראשון כדאי לנו להרשם לאוניברסיטה.
אז האם להמשיך באותו קו לימודים? או אולי ללכת על כיוונים פחות "קלאסיים"?
ובכלל… מה הביקושים בשוק מצד המעסיקים? מהם המקצועות עם התגמול הגבוה בצידם?
והאם רק גובה ההשתכרות ומצב הביקושים, אלו השיקולים המרכזיים שצריכים להנחות אותנו?

רוצה למצוא עבודה מתאימה מהר?

להתקדם בקריירה ולהרוויח יותר?

קבל קורס חינמי

מה כדאי ללמוד? משרד הכלכלה עוזר לנו להחליט

כדי לקבל נתונים שיכולים לסייע לנו לבחור מה כדאי ללמוד, משרד הכלכלה פתח את אתר שנקרא "רייטינג לעבודה",
האתר סוקר 200 מקצועות – מקצועות אקדמיים כגון מקצועות הנדסיים (מהנדסי תוכנה, מהנדסי אלקטרוניקה, מהנדסי מכונות וכולי), כלכלנים, רופאים, אחיות, ביולוגים וכולי.
האתר גם סוקר מקצועות לא אקדמיים כגון מזכירה רפואית, מכונאי כלי רכב, אנשי עיבוד שבבי, נהגי מוניות, קופאים, מוכרים בחנויות וכולי.
האתר מציג את רמת הביקוש מצד המעסיקים, כמה משרות פנויות יש בתחום ובסופו של דבר נותן "ניקוד" של פופולריות בשוק העבודה לכל מקצוע.
הציון 10 מעיד על כך שיש דרישה גבוהה מצד מעסיקים ואילו הציון 1 מעיד על ביקוש נמוך מצד המעסיקים.

אם שכר הוא שיקול מאוד חשוב בשבילכם אז האתר מציג גם מהי רמת השכר ההתחלתית בכל תחום.
אבל… האם אנחנו בוחרים מה כדאי ללמוד רק על סמך נתונים "יבשים" כגון ביקושים מצד מעסיקים ורמות שכר?
זהו שלא…

רוצה לעלות על מסלול הקריירה האידיאלית?  לחץ כאן! לייעוץ קריירה בשיטת המצפן



מה כדאי ללמוד – שיקולים רציונליים

  1. אחד הפרמטרים החשובים ביותר הוא אורך הקריירה של כל תחום – למשל, זה לא סוד שמתכנת בגיל 45 נחשב ל"פאסה" מבחינת הרבה מאוד מעסיקים. במילים אחרות, מתכנת או כל איש פיתוח אחר בגיל 45+, נחשב לבעל גיל מופלג או כאילו כבר יצא לפנסיה מהמקצוע.
  2. פרמטר נוסף חשוב הוא יציבות תעסוקתית או אי-יציבות תעסוקתית  של הענף שבו עובדים. איש הייטק סובל מאי-יציבות תעסוקתית ולאו דווקא באשמתו – המשברים הכלכליים בעולם בשנת 2001 והמשבר של 2008, גרמו לפיטורים המוניים בענף שחשוף לתחרות גלובלית ומוכר את תוצרתו בעיקר לחו"ל. בנוסף, איש הייטק שעובר מחברת סטארט-אפ אחת לשנייה, גם כן סובל מאי-יציבות תעסוקתית ושוב שלא באשמתו. הסטטיסטיקה מעידה על כך שרוב חברות ההזנק, לא מצליחות לזנק ואז הן פשוט סוגרות את הפעילות ומפטרות את כל העובדים. לעומתן, יש מעט מאוד חברות הזנק שמצליחות אך כאשר הן מצליחות ועושות  Exit , הרבה פעמים ישנם פיטורי עובדים – לפעמים חלק מהעובדים מפוטרים ולפעמים כל העובדים מפוטרים.  במשבר של 2008, זכור לי שחגגתי יום הולדת והזמנתי 4 חברים טובים שלי שכולם היו מהנדסים עם ניסיון מההייטק וכולם היו מובטלים תקופה ארוכה. כל תקופה של פיטורים מלווה באובדן הכנסה ואיש הייטק "רגיל" שעובד כ- 25 שנה בהייטק, כנראה יחווה בין שנתיים ל- 4 שנות אבטלה במהלך אותן 25 שנים עד שהוא ייפלט לגמרי מההיייטק.
  3. פרמטר חשוב נוסף הוא האם אדם מגיע לפרישה בגיל הפנסיה או שהוא פורש לפני כן על רקע תאונת עבודה / מחלה שנגרמת עקב התעסוקה שלו. לא בדקתי את הנושא מבחינה סטטיסטית אבל ברור לי שישנם רבים בענף הבניין שלא מגיעים לגיל הפרישה כי היתה להם תאונת עבודה או הגיעו למצב של אי-כושר תעסוקתי עקב פגיעה של העבודה בבריאותם. האם נראה למישהו שאדם שמקצועו רצף יכול להמשיך לעבוד גם בגיל 60?
  4. האם ממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה? האם ניתן לעבוד אפילו במשרה חלקית אחרי גיל הפרישה? רצון של אנשי מקצוע מסוימים לעבוד אחרי גיל הפרישה כגון מרצים באוניברסיטאות, עורכי דין וכולי, מעדי על כך שיש להם עבודה מספקת ומעניינת.
  5.  פרמטר מעניין נוסף יהיה לבדוק איזה אחוז מן הבוגרים של כל מיני תכניות לימוד אכן מצליחים להשתלב בתחום לימודיהם. לפי סקרים שנעשו בעבר, לפחות 60% מבוגרי האקדמיה לא משתלבים בתחום לימודיהם.
  6. אינדיקטור נוסף שיהיה מעניין לבחון אותו הוא באיזה תחום מקצועי השתלבו אלו שלא השתלבו בתחום לימודיהם?
    אם רוב בוגרי מדע המדינה לא הולכים לעבוד במשרד החוץ, אז במה הם כן עובדים?
    אם רוב בוגרי לימודי המשפטים לא עובדים בתחום המשפטי, אז במה הם כן עובדים?.
  7. היצע וביקוש משתנים – אדם יכול ללמוד תחום של הנדסת תוכנה ולחשוב שהוא ישתכר שכר מאוד גבוה ואז פתאום צצה לה תכנית ממשלתית שמחליטה לייבא תכנתים מהודו ופתאום השכר שלו כבר לא מה שהוא חשב שיהיה. לכן, ברמה הרציונלית אנחנו יכולים להתבסס על שיקולי ביקוש והצע. העניין הוא שאף אלד לא יודע לצפות את העתיד. למשל, עד לפני עשור הביקוש למהנדסי אלקטרוניקה היה בשיא ובעשור האחרון (בערך מאז הצגת האייפון הראשון ע"י סטיב גו'בס), הביקוש למהנדסי תוכנה עלה דרמטית ואילו הביקוש למהנדסי אלקטרוניקה ירד. כמה שננסה להיות רציונליים בשיקול הזה כאשר אנחנו שוקלים מה כדאי ללמוד, אף פעם לא יהיה לנו 100% מידע. אז בבקשה לקחת את השיקול הזה בעירבון מוגבל.
  8. באיזה סקטור אתה עובד ואומר לך מה המשכורת שלך– כולנו יודעים שרמת השכר אמורה להיגזר מן הביקושים לעומת ההיצעים. האם זה עובד כך בשוק העבודה הישראלי? לשוק העבודה הישראלי יש את ההיגיון המיוחד שלו.
    למשל, עובדי המגזר הפיננסי ועובדי המגזר הבנקאי, למרות שיש עודפים מהם, הם שיאני שכר. לעומת זאת במקצועות כמו רתכים ואנשי עיבוד שבבי שבהם יש חוסר מאוד גדול של עובדים, דווקא השכר שלהם רחוק מלהרקיע שחקים. מה שמשפיע פה על רמת השכר זה הכוח המונופוליסטי שיש לאותן חברות. לכן, למרות שיש עודף היצע של עובדים, השכר אצלן גבוה. לעומת זאת, בענפים תחרותיים יותר שיש חוסר בעובדים, השכר שלהם דווקא נמוך ואפילו נמוך מאוד.
    למשל – רתכים מרוויחים רק 5,180 ש"ח וזאת למרות שיש חוסר מאוד גדול של מעל 1,000 רתכים.
    כמובן שגם עובדי ממשלה ועובדי ציבור הם בין הסקטורים ה"מסודרים" או כמו שגיא רולניק קורא להם ה"מחוברים" – בין אם לעטיני הממשלה או לעטיני המונופולים.
    במילים אחרות, רנטה גדולה מתוך כושר ההשתכרות קשור לכוח המונופוליסטי של המעסיק – בין אם זו ממשלה, רשות מקומית ושאר מונופולים ולאו דווקא להשקעה בשנות הלימוד במקצוע, כישורים ושכל.
    כאשר אנחנו חושבים על מה כדאי ללמוד, ואם אנחנו רוצים להיות מסודרים כלכלית, באיזה סקטור יש עבודה במקצוע שלנו?
    הערת אגב, אני באופן אישי לא נגד ה"מחוברים", אני פשוט חושבת שכולם צריכים להיות "מחוברים" ושעל הממשלה לדאוג לכל אזרחיה ולא רק לעובדי המדינה, עובדי המגזר הציבורי ועובדי המונופולים (אלו שיכולים להוריד את השאלטר).
  9. האם המקצוע הוא גלובלי – האם זה מקצוע שמאפשר רילוקיישן בעתיד? כמובן מי שהאפשרות הזו עשויה לעניין אותו. מקצוע כמו רופא, אמנם הוא מקצוע גלובלי אבל מכיוון שיש את החסם של השפה, אז הוא בעצם מקצוע לוקאלי בהתאם לשפות שבהם הרופא שולט ברמה גבוהה. מהנדס תוכנה, יכול לעשות רילוקיישן בקלות כיוון שהמקצוע שלו גלובלי ואין את חסם השפה. מהנדס תוכנה צריך כמובן לדעת לתקשר באנגלית אבל העבודה שלו היא בסופו של דבר היא עבודה בשפת תכנות כזו או אחרת.
  10. האם אנחנו בנויים להיות עצמאים? כאשר אנחנו מתחבטים בנוגע לשאלה "מה כדאי ללמוד?" יש גם את השיקול הזה. ישנם מקצועות שהם לרוב מקצועות חופשיים והרבה מהאנשים שעוסקים בהם הם עצמאים / בעלי עסקים. האם מתאים לך ללמוד את התחום המשפטי ולהיות עצמאי או שתחפש להיות שכיר? אם תלך ללמוד וטרינריה – זה מקצוע נוסף שרבים מהעוסקים בו הם עצמאים. אותו הדבר תקף לתחום רפואת השיניים ולתחומים נוספים אחרים.
    מה האפשרויות שלנו בכל מקצוע לעיסוק בתור שכירים או בתור עצמאים? מה מתאים לנו לאופי?

מחפשים עבודה?

שידרוג בקריירה?

שיקולים "לא-רציונליים" בנוגע למה כדאי לנו ללמוד

שמתי את הביטוי "לא-רציונליים" במרכאות כי עם כל הכבוד לשיקולים הרציונליים, האנשים שהצליחו להגשים את עצמם בעולם העבודה, היו אנשים שבאו עם Passion מאוד גדול למקצוע שלהם ולעשייה שלהם.
אז מצעד השיקולים הלא-רציונליים כאשר אנחנו מתבלטים בנוגע למה כדאי לנו ללמוד:
1. שיקול ההנאה – מה אנחנו באמת אוהבים לעשות? ממה אנחנו נהנים?
2. משהו שאנחנו טובים בו – במה אנחנו טובים?
3. שילוב של שני הסעיפים הקודמים – אנחנו צריכים לבחור מה כדאי לנו ללמוד לפי מה אנחנו אוהבים וגם מה אנחנו אוהבים.
4. זמן פנאי – איזה מקצוע משאיר לנו זמן פנוי כמו שהיינו רוצים? ישנם מקצועות מאוד תובעניים מבחינת הדרישה שלהם – גם במהלך הלימודים ואחר כך גם ברמת השעות שמשקיעים בעבודה. אז אנחנו הטיפוס שאוהב להתמסר לעבודה? או שאנחנו מעדיפים מקצוע או סקטור שמציעים Work-Life-Balance ?
5. איפה ה- Passion שלנו נמצא? באיזה תחום אנחנו נהיה מוכנים להזיז עולמות? לתת את כל כולנו?

להרחבה בנוגע לבחירת מקצוע לחיים, מוזמנים לעבור לפוסט: 5 הכללים של בחירת מקצוע לחיים – איך לבחור מקצוע מבלי לטעות? 

הבחירה הטבעית לעומת הבחירה ה"משוגעת" בנוגע למה כדאי ללמוד

אני בהחלט זוכרת שהתחבטתי מה כדאי לי ללמוד לאחר התואר הראשון. אז עדיין לא הייתי נורית אגמי המומחית לקריירה ולא היה לי את הידע שיש לי כיום. אני בעלת תואר ראשון בכלכלה מסלול מנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה והבחירה הטבעית והכביכול מתבקשת היתה להמשיך לתואר שני במנהל עסקים.
אחרי שהצצתי ברשימת הקורסים של התואר השני במנהל עסקים, הבנתי שיש הרבה מאוד חפיפה בין התואר הראשון שלי לתואר השני הספציפי הזה. רציתי משהו שיחדש לי ומשהו שירגש אותי והחלטתי להרשם ללימודי תואר שני בסוציולוגיה בשביל הנשמה והעניין. התואר השני בסוציולוגיה התברר לי בדיעבד בתור בחירה מאוד נכונה עבורי. הרבה פעמים אנחנו מגלים רק בדיעבד אם הבחירות שלנו, בנוגע למה כדאי ללמוד, היו נכונות. התואר השני בסוציולוגיה היה ההיפך הגמור מהתואר בכלכלה. דווקא בגלל השוני הגדול בין שני התארים, אז התואר השני בסוציולוגיה היה לי בגדר חידוש ויצר אצלי עניין גדול. אחרי 3 שנים של בעיקר קורסים אנליטיים ופיתרון של משוואות בתואר של כלכלה, פתאום הייתי צריכה לפתח גם את הצד השני של המוח, הצד הוורבלי.
הבחירה שעשיתי היתה בחירה "משוגעת" ולראיה הייתי הסטודנטית היחידה בלימודי תואר שני בסוציולוגיה שבאה מרקע של תואר ראשון בכלכלה. רוב הסטודנטים שלמדו איתי כלכלה, מי שהמשיך לתואר שני, בחרו בבחירה הטבעית של לימודי תואר שני בכלכלה או במנהל עסקים. רוב הסטודנטים שלמדו איתי תואר שני בסוציולוגיה, למדו לפני כן תואר ראשון בסוציולוגיה.
זוכרים את סטיב ג'ובס? סטיב ג'ובס למד לימודי קליגרפיה והקליגרפיה היוותה את הבסיס לגופנים אותם פיתח עבור המקינטוש.

לא תמיד כדאי ללמוד את הבחירה הקלאסית. לפעמים דווקא הבחירה השונה היא שיוצרת שילובים מעניינים וערך מוסף מאוד גבוה.

מה כדאי ללמוד? סיכום ומסקנות

לכו עם ה- Passion שלכם
בחרו בתחום לימודים שאתם אוהבים וגם טובים. בסופו של דבר, אנחנו נמצאים 9 שעות ביום עבודה. אי-אפשר לזייף כל יום במשך 9 שעות עבודה.

קחו את הטבלה של משרד המשפטים בתור אינדיקטור נוסף 
גם אם למהנדסי מחשבים יש ביקוש מטורף וזה הדבר האחרון שמעניין אתכם ללמוד, אז וותרו. לא בוחרים מקצוע רק על בסיס הפופולריות שלו אלא גם על בסיס הרצון ללמוד אותו ולהשקיע בהתפתחות בו. בסופו של דבר, רוב האנשים עובדים 9 שעות במקום העבודה אז רצוי שלאדם יהיה גם עניין בעבודה. כאשר בוחרים מה כדאי לנו ללמוד, קודם עלינו להיות מחוברים לנטיות הלב שלנו ולהתחשב בהן.

התייעצו וקבלו תמונה רחבה
ההחלטה בנוגע למה כדאי לנו ללמוד היא אחת ההחלטות החשובות בחיים שתשפיע על חלק ניכר ממהלך החיים שלנו.
זו אחת ההחלטות הכלכליות הכי חשובות שתיקחו בחיים שלכם. כדאי מאוד שלא תיטעו.
בקיצור, לפני שהולכים ומשקיעים מאות אלפי שקלים בתואר ומשקיעים שנים רבות מהחיים, חשוב מאוד להתייעץ עם מישהו שמבין.

נורית

, ,

4 תגובות על “מה כדאי ללמוד לתואר ראשון היום? אילו מקצועות מבוקשים וכמה מרוויחים?”

  1. "כל תקופה של פיטורים מלווה באובדן הכנסה ואיש הייטק "רגיל" שעובד כ- 25 שנה בהייטק, כנראה יחווה בין שנתיים ל- 4 שנות אבטלה במהלך אותן 25 שנים עד שהוא ייפלט לגמרי מההיייטק."

    הנתון הכי מדהים במאמר !!!!!

    מצטער על היום שבו הלכתי ללמוד הנדסת תוכנה בטכניון !
    10 שנים טובות חלפו עברו להן ועכשיו 30 שנה רעות אם לא אמצא את עצמי עושה שינוי קריירה או לפחות לפחות עובר לנהל …..

  2. יפה מאוד.סיכמת את הדברים והעמדת אותם באור הנכון. גם אני לא בתחום לימודי כבר מספר שנים כי פשוט אין תגמול ראוי. היכן כל השנים של הלימודים…ועוד מתפלאים שמוחות בורחים.
    התואר רק פתח לי דלת למקום אחר וסליחה על הרכושנות גם משתלם יותר.
    אולי כבוד השר יכניס למקצועות גם עסקנות פוליטית במרכזי מפלגות. אחרי כמה שנים של עבודת שטח ולחיצות ידיים ממשיכים בעזרת היחצ"ן למושב לתקופה קצרה ומשם למנכל"ות.

  3. ההיצע של המתכנתים בחיים לא יעלה על הביקוש כי אין פה במדינה מספיק אנשים חכמים שיכולים ללמוד מדעי המחשב או הנדסת תוכנה גם לא במכללה (אחד התארים הכי קשים שיש מתמטיקה ברמה גבוהה מאוד)
    הרי ברור שמי שהולך למשפטים מחפש תואר קל ולעשות חיים בתואר ….

    • שלום,

      זה נכון שיש מחסור במשק במהנדסים אבל מצד שני קשה מאוד להמשיך ולהיות מהנדס תוכנה בגיל 50 כאשר זה תחום שבו השינויים הם מהירים – כל הזמן צריך להתעדכן בטכנולוגיות חדשות, שפות תכנות חדשות וכו'… למרות שיש מחסור במהנדסים המעסיקים לא ששים לקחת מהנדס תוכנה בגיל 50 . מהנדסים בגיל כזה מחפשים הרבה זמן עבודה למרות שהרבה פעמים הם מוכנים לרדת בשכר ובתנאים. מה שאני מנסה לומר זה שלמרות שיש מהנדסים מובטלים בגיל 50 , המעסיקים לא קופצים עליהם.זה פשוט חבל.

      נורית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *