משרות רילוקיישן

משרות רילוקיישן, כדאי או לא כדאי לשקול רילוקיישן ג'ובס?

נורית אגמי קריירה 0 Comments

משרות רילוקיישן – כדאי או לא כדאי?

המאמר יסקור את השיקולים שצריך לקחת בחשבון לפני ששוקלים לפנות למשרות רילוקיישן.

רילוקיישן – מה זה?

נתחיל עם הגדרה של מה זה בעצם רילוקיישן.
רילוקיישן זה כאשר עובד מהמדינה בה הוא עובד לעבוד במדינה אחרת ולפעמים גם משפחתו של העובד עוברת איתו ביחד. העובד נשלח מטעם חברה מסוימת לבצע משימה מסוימת שתחומה בזמן, לרוב הוא נשלח לתקופה של בין שנה לחמש שנים.
זה בניגוד להגירה שבה אדם עובר ממדינה אחת לאחרת ומחפש במדינת היעד עבודה בכוחות עצמו.

לאילו משרות רילוקיישן יש דרישה?
הייטק – מקצועות ההנדסה השונים – החל במתכנתים וכלה באנשי IT
לא-הייטק – למדינות אפריקה למשל נדרשים אנשים בתחום החקלאות והתשתיות.

משרות רילוקיישן, במצב השוק הנוכחי כיום, שהוא שוק של עובדים ולא שוק של מעסיקים, הכדאיות שלהן מוטלת בספק. המשכורות בישראל נאות.
נכון, יוקר המחיה פה גבוה אבל יוקר המחיה עשוי להיות גבוה גם בחו"ל – במדינות כמו קליפורניה.

אני מזמינה אותך להצטרף לקבוצת הלינקדאין שלנו משרות רילוקיישן ונטוורקינג, לחץ כאן!

אם בכל זאת חשקה נפשך במשרות רילוקיישן, הנה השיקולים שעליך לשקול:

אלו פרמטרים יש לשקול לפני רילוקיישן? הנה כל היתרונות והחסרונות של משרות רילוקיישן

  1. ניסיון בין-לאומי

    רילוקיישן מוציא אותך מה"ביצה" ושם אותך במקום של מישהו שמכיר מקומות אחרים ותרבויות אחרות. אתה יכול להפוך לאיש העולם הגדול. זה יכול להוות יתרון לאנשי מכירות שמוכרים לחו"ל. או לאנשי הייטק שעובדים בתאגיד ורוצים להתקדם במעלה הסולם התאגידי.
    מצד שני, נניח שאתה איש כספים ועשית רילוקיישן נניח למדינה כמו קניה בתנאים של רווק ואז חזרת לישראל. אז נכון שהשכר שלך שם היה חלומי אבל מה לגבי פיתוח הקשרים בשוק המקומי. אתה חוזר לישראל ואין הרבה אנשים שאתה יכול להרים אליהם טלפון בקשר לאם יש בארגון שבו הם עובדים משרה מתאימה. החזרה יכולה להיות קשה ומלווה בתקופת אבטלה לא-קצרה.

    להרשמה לקורס לינקדאין למציאת עבודה מתאימה מהר מבלי לחפש

    לחצו כאן
  2. כאשר את ניגש לשקול משרות רילוקיישן – הסטטוס המשפחתי שלך כן קובע

    האם אתה רווק? נשוי? או בעל משפחה?
    לעיתים קרובות רילוקיישן זו לא החלטה אישית אלא החלטה שנלקחת יחד עם שאר בני המשפחה ובמיוחד עם בן/בת הזוג. יכול להיות שלבן / בת הזוג יש קריירה משלהם והקריירה שלהם כנראה הולכת להיות מושפעת מהמהלך.
    השאלות המרכזיות שעליך לשאול:
    האם הארגון ששולח אותך לרילוקיישן יסייע לבן / בת הזוג שלך במציאת עבודה?
    האם יש תעסוקה במקצוע של בן / בת הזו במדינת היעד?
    האם השפה במדינת הרילוקיישן הולכת להיות פקטור משמעותי בסיכויי העסקה של בן /בת הזוג?
    איך המעבר למדינת היעד ישפיע על הילדים?
    כמובן, שזה מאוד תלוי בגילאים של הילדים. אם יש לך ילדים קטנים, בני שנה- שנתיים – שלוש זה פחות משמעותי. לעומת זאת, אם יש לך ילדים מעל גיל 12, תהיה להם דעה משלהם ולא בטוח שהם ירצו לעזוב את בית הספר ואת החברים שלהם למדינה כגון נמיביה. יכול להיות שמדינה דוברת אנגלית כמו אנגליה או ארה"ב תקסום להם הרבה יותר. אנגליה – אם הילד שלך מעריץ כדורגל או הילדה מעריצה את קייט מידלטו. ארצות הברית – אם הילד שלך מעריץ שחקני כדורסל מהליגה הטובה בעולם או שהילדה רוצה ללמוד מחול בבית ספר ביו-יורק.

  3. משרות רילוקיישן באיזו מדינה? האם נבחר במשרות רילוקיישן למדינה מפותחת או מתפתחת?

    שאלות נוספות –
    אילו בתי ספר יש שם? האם רמת החינוך טובה יותר ממה שיש בישראל?
    ולמי שחינוך יהודי זה חובה מבחינתי – האם יש שם בתי ספר פרטיים עם חינוך יהודי? כמה עולה בית ספר פרטי שכזה?
    איך מערכת הבריאות? האם בזמן מצוקה רפואית, יש מי שיטפל?
    איך האקלים במדינת הרילוקיישן? אנחנו הישראלים רגילים להרבה ימים שטופי שמש וחום. לעבור לדבלין שבאירלנד או לקלגרי שבקנדה, עשוי לגרום ל"שוק אקלימי". ישנם אנשים שלא שורדים את מזג האוויר. מזג האוויר הקודר מכניס אותם לדיכאון.
    בסין למשל יש זיהום אוויר כבד – בסין לא פותחים את החלונות בבית והיא לא מומלצת לאנשים עם בעיות נשימה ו/או לאנשים שיש להם אסטמה.
    בבואנו לשקול משרות רילוקיישן אחד השיקולים המרכזיים הוא מה המצב הבריאותי שלך ושל המשפחה שלך ואם ישנן בעיות בריאותיות כלשהן, האם יהיה מענה טוב במדינת היעד.

    כמובן שכל הגורמים הנזכרים לעיל, ביחד משפיעים על הנכונות לבצע רילוקיישן.

  4. כמה כסף משלמים?

    לפעמים אלו דווקא מדינות כגון הודו ומדינות אפריקאיות שנראות לישראלים אטרקטיביות כי שם ניתן ל"עשות את המכה", לחסוך בארבע שנות עבודה כסף שבארץ היה לוקח לחסוך שמונה שנים לפחות.
    ישראלים יכולים להרוויח שם שכר גבוה ונשאר בסוף החודש 8 אלף דולר נטו ומכיוון שגם ככה זול שם, חלק ניכר מהשכר הולך לחיסכון.
    דווקא משפחות עם ילדים בגיל בית ספר עשויות למצוא את המדינות הללו כפחות אטרקטיביות ולהעדיף מדינות מערביות שמציעות חיים בטוחים יותר מבחינת ביטחון אישי ומערכת חינוך טובה לילדים.
    השיקול צריך להיות כמה כסף נשאר בסוף החודש לאחר ההוצאות.

  5. מהי השפה במדינת הרילוקיישן ומה התרבות?

    נניח שאתה לא יודע לדבר בשפה המקומית ואפילו זו תהיה צרפתית.
    האם אזרחי מדינת הרילוקיישן דוברים אנגלית? והאם גם אם הם יודעים אנגלית, האם הם חפצים לדבר באנגלית?
    האם אפשר יהיה להסתדר עם אנגלית בחיי היומיום?
    או שאולי נהיה חייבים ללמוד את שפת המקום?
    מה המזון הנפוץ במדינת הרילוקיישן? לחובבי הסלטים למיניהם, עגבנייה אחת בדבלין עולה כמו מחיר סלט שלם בישראל. אז נכון שחובבי הסטייקים ייהנו שם אבל מי שאוהב גם סטייקים וגם סלטים, יישאר עם חצי תאוותו בידי. צמחונים ו/או טבעונים, יתגעגעו למחירי הפירות והירקות בישראל.
    האם במדינה הרילוקיישן יש תרבות דומה למה שאנחנו מכירים?
    למשל, יש שוני בין ישראלים ואמריקאים אך הוא לא גדול בהשוואה לשוני התרבותי בין ישראלים ליפנים.

    לקורס חינמי למציאת עבודה מהר ולקידום קריירה

    לחצו כאן
  6. קשרים או במילים אחרות נטוורקינג

    נטוורקינג הוא היכולת שלנו ל"הסתדר" על סמך הקשרים שלנו. הקשרים שלנו יכולים מאוד לסייע לנו בהתקדמות הקריירה שלנו.
    אחת מרשתות הקשרים הכי מפורסמת היא רשת הקשרים של יוצאי יחידות טכנולוגיות מצה"ל ובמיוחד יחידת 8200 המפורסמת. מי שהוא חלק מהרשת הזו, הרבה פעמים לא יצטרך לחפש עבודה והחברים שלו יציעו לו הזדמנויות קריירה מעולות.
    בזכות רשת קשרים עניפה ויעילה אפשר להגיע הרבה יותר רחוק. הקשרים שלכם יסללו לכם את הדרך לתפקידים נחשקים. האם אתם יכולים ל"חדור" כיום לרשת הקשרים של 8200 אם לא שרתתם ב- 8200 ? התשובה היא כנראה שלא.
    אותו הדבר קורה גם במדינות אחרות. יש מדינות שקשה לחדור את רשתות הקשרים הקיימות בהן. יש מדינות שמי שאתה מכיר מלימודי האוניברסיטה, התיכון והחטיבה, אלו רשתות הקשרים שלך. אם לא למדת שם איתם, אתה לא מקושר ויהיה לך יותר קשה להיחשף להזדמנויות או להתקדם במעלה הדרגות.

  7. תרבות פנאי

    אם אתה רווק ואתה יוצא לרילוקיישן באפריקה. האם יש למקום להציע פעילויות אחרי שעות העבודה? לרוב לא.
    במדינות שבהן אין פעילות לאחר שעות העבודה, זה עשוי להיות מאוד קשה ובמיוחד לבן הזוג שלא עובד.
    אם היה לך תחביב יקר לליבך כגון סלסה והייתי יוצא לרקוד 3 ערבים בשבוע ועכשיו אתה נוסע לעיר שאין בה ולו מועדון סלסה אחד. איך זה ישפיע עליך?
    אם אתה נוסע לרילוקיישן עם המשפחה – האם יש חוגים שהילדים יכולים ללכת אליהם אחרי גמר יום הלימודים בבית הספר?

  8. מיסים

    זו סוגייה שחשוב לבדוק בשביל להימנע מכפל מס. יש להוכיח ניתוק מהארץ. יש את המבחן הכמותי – של כמה ימים היתה שהייה בישראל. ויש את המבחן המהותי – האם ישראל היא עדיין מרכז חייו של הנישום? למשל – אישה וילדים שנשארו מאחור? מהיכן נובע מקור הפרנסה העיקרי? למרות זאת, הרבה מקרים יש של אפור. אנשים שחשבו שהם פטורים ולמרות זאת פקידי מס הכנסה חשבו אחרת. ישנם מידי פעם תיקונים לפקודת מס הכנסה בנושא וכדאי לעקוב אחר השינויים.
    אם יש לך ספקות ושאלות לגבי מיסוי, יש לבדוק את נושא המיסוי עם מומחה בתחום מיסוי רילוקיישן.

  9. לחזור לארגון חדש ולהתחיל מהתחלה

    ישנם חסרונות שלרוב לא חושבים עליהם. נניח שנסעת לרילוקיישן מטעם מקום העבודה שלך לשלוש שנים בסך הכל ולאחר שלוש אתה מחליט לחזור לישראל. כאשר אתה חוזר, פתאום אתה מגלה שהרבה מאוד מהאנשים שהכרת כבר לא עובדים בארגון. הקשרים שהיו לך כבר לא רלוונטיים. הקשרים שלך פשוט נעלמו ביחד עם הקולגות שלך לעבודה שעזבו לאורך השנים. פתאום, אתה חוזר לאותו ארגון. נכון אותו ארגון אבל עם עובדים אחרים. אתה מגלה שאתה צריך לבנות את עצמך די מהתחלה כדי שהעובדים ה"חדשים" יכירו אותך. במילים אחרות, אתה חוזר למקום עבודה ישן שהוא בעצם כמו להתחיל במקום עבודה חדש.

    מחפש עבודה דרך רשת אגמי? כנס לעמוד המשרות שלנו
  10. מה לגבי קשיי התאקלמות בחזרה?

    נניח שעברת לרילוקיישן ללונדון שהיא בירת הנימוסים וההליכות של בריטניה ואולי של העולם כולו. אתה רגיל שקוראים לך Sir ואתה רגיל שאנשים עומדים בתור בסופרמרקט ולא נדחפים. אתה כבר התרגלת שלא חותכים אותך בכביש. אתה חוזר לישראל ומקבל "הלם תרבות". כן, קצת שכחת מה זה להיות ישראלי. שכחת מה זה לחיות במדינה שבה תורים הם בגדר המלצה בלבד.

  11. אולי הפכת להיות כמו אזרחי מדינת הרילוקיישן?

    עליך לקחת בחשבון שיכול להיות שאחרי כמה שנים טובות של רילוקיישן , יכול לקרות מצב שבו תרצה להישאר במדינה אליה נשלחת או שאולי תרצה לעבור למדינה אחרת בחו"ל. יכול להיות שאתה ו/או בת הזוג שלך לא תרצו לחזור לארץ.
    יכול להיות מצב שבו האישה רוצה לחזור לישראל והגבר רוצה להישאר במדינת הרילוקיישן ולהפך. במצב כזה, עשוי להיווצר קרע משפחתי או שעשויים להגיע למצב של פירוק משפחות. צד אחד גם עשוי להיות "שבוי" במדינת הרילוקיישן כנגד רצונו. הוא שם בגלל בן/ בת הזוג ו/או בגלל הילדים ופשוט אין לו ברירה.
    האם אתם לוקחים בחשבון שהרילוקיישן הזמני יהפוך לקבוע? מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה להישאר והשני רוצה לחזור? רילוקיישן עשוי להסתבך ולהגיע למקומות שלא חשבתם שתגיעו אליהם אי-פעם.

  12. געגועים

    אלמנט הגעגועים יכול להיות מאוד קשה. להתנתק מהורים, ממשפחה, מחברים, מסביבה מוכרת ותומכת, זה לא מהלך קל. אז נכון שיש סקייפ, ווטסאפ ויש הרבה דרכים נוחות כיום לתקשר אבל כולנו יודעים שזה לא אותו הדבר וזה לא הדבר ה"אמיתי". שיחת סקייפ לא מפצה על ארוחות משפחתיות וחגים ביחד ולא מפצה על זה שהסבתא והסבא לא יכולים ליהנות מהנכדים באותה המידה אילו גרו בישראל. יותר קל להיעזר במשפחה וחברים לבייביסיטר וסידורים אחרים כאשר גרים בישראל. בחו"ל זה אחרת.

לסיכום – יתרונות וחסרונות למשרות רילוקיישן

בפן המקצועי אחד היתרונות הבולטים של משרות רילוקיישן הוא צבירת ניסיון בינלאומי שהוא משמעותי לדרג ניהולי ולתפקידים מסוימים כמו אנשי מכירות, שיווק, פיתוח עסקי ועוד. תפקידים שבהם נדרשת ראייה רחבה, ראייה גלובלית.

החיים מלאים הפתעות ולא תמיד מדובר בהפתעות נעימות. לאחר תקופת הרילוקיישן עשויות לקרות התפתחויות שאותן אנו לא יכולים לצפות מראש. לצד הדברים החיוביים שהם חשיפה לשפות ותרבויות של מדינות זרות, קידום מקצועי שעשוי לנבוע מכך, עשויים להיות גם קשיים כגון קושי בהתאקלמות חזרה למדינת המוצא וגם הקשיים שבהתאקלמות למדינת הרילוקיישן – מזג אוויר, תרבות, תרבות פנאי, מזון ועוד. כמובן שישנם קשיים גדולים יותר כמו בן זוג שלא מצליח למצוא עבודה במדינת הרילוקיישן ומרגיש שהוא לא ממצה את עצמו שם או בן זוג שרוצה לחזור לישראל ורק מחכה שהתקופה הזו תיגמר. ולא דיברנו על הגעגועים להורים, למשפחה, לחברים, לשפה ולאוכל.

נסעתם לרילוקיישן והצלחתם להתאקלם שם ואפילו פיתחתם קשרים מעולים בחו"ל. האנרגיות שלכם הושקעו שם. לאחר מספר שנים של רילוקיישן, אתם חוזרים לישראל ואז מגלים שאתם צריכים להשקיע אנרגיות בשביל לפתח את הקשרים שלכם פה מחדש כי בישראל זרמו מים בירקון בזמן שהותכם בחו"ל. אתם צריכים לבנות את עצמכם בישראל מחדש.
עדיף שאת ההחלטה של רילוקיישן כאשר מדובר במשפחה יקבלו יחד שני בני הזוג.
לפני ששוקלים משרות רילוקיישן חשוב שזה יהיה רצון משותף ולא שבן זוג אחד לוחץ על האחר.
חשוב שיהיה רצון אמיתי להרפתקאה הזו כי בדרך יהיו גם קשיים וכשבאמת רוצים, אז הקשיים עוברים ביתר קלות.
חשוב מאוד ששני בני הזוג ירצו ויקחו בחשבון את ההשלכות של משרות רילוקיישן.
בידקו עם אנשים שעשו רילוקיישן למדינת היעד שלכם וקבלו מהם טיפים מבעוד מועד.
רילוקיישן זה לא עניין של מה בכך… קחו את כל השיקולים בחשבון.
בהצלחה ברילוקיישן… או בהצלחה בקריירה בארץ.
בהצלחה להיכן שתפנו.

על הכותב

נורית אגמי

Facebook Twitter Google+

נורית אגמי – מנכ"ל רשת אגמי – חברת השמה להייטק ובכירים, חיפוש עבודה וקריירה. נורית בעלת חזון חברתי ופועלת לעזור למחפשי עבודה. מוזמנים ליהנות מהבלוג ומהקורס למציאת עבודה מתאימה מהר וגם להרוויח יותר. מוזמנים להציץ בלוח דרושים הייטק ובכירים שלנו ואנחנו נשמח למצוא לכם את התפקיד הבא שלכם. הבלוג של נורית עוסק בחיפוש עבודה, חיפוש עבודה בהייטק, מגמות בתחום הדרושים כולל דרושים הייטק, מגמות בעולם העבודה העולמי ובשוק בעבודה בישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אל תפספסו: