גיל פרישה לנשים

גיל פרישה לנשים – האם גיל הפרישה יעלה ל- 67?

נורית אגמי שוק העבודה 7 Comments

הממשלה רוצה להעלות את גיל הפרישה לנשים ולהשוות אותו למרות שהיא יודעת שלבני חמישים פלוס לוקח שנתיים בממוצע ושככל שהגיל עולה, זה לא משתפר.
האם מעסיקים יהיו מוכנים לקחת אישה בת 65 לעבודה כאשר אפילו בני 50 פלוס מתקשים למצוא עבודה?!
האם גיל פרישה לנשים של 67 , יהיה גיל שבו נשים יפרשו בפועל או אולי זה יהיה חוק מת?
האם זה בכלל ראלי להעלות את גיל הפרישה לנשים ל – 67 כאשר לבני 50 פלוס לוקח בממוצע שנתיים למצוא עבודה?

נראה לי שאתם כנראה יודעים את התשובה. אתם חושבים שכנראה שלא ואתם צודקים. שיעור ההשתתפות של נשים בכח העבודה בגיל הזה עומד על פחות מ- 10% .

הכותרת הראשית בדה-מרקר – "שטייניץ: אין מנוס מהעלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים". בהמשך של אותו עמוד ישנה פרשנות עם הכותרת "הדרך היחידה להימנע מעוני לעת זקנה". הידיעות בעיתון מדברות על כך שתוחלת החיים עולה ולכן צריך להעלות את גיל הפרישה כדי שאנשים יוכלו להתפרנס בכבוד בגיל הפנסיה.

מבחינה הגיונית, שטייניץ צודק אך מן הבחינה הפרקטית הוא טועה. הנה הסיבות לטעויות:

כשירות של האנשים להשתתף בשוק העבודה בגיל מבוגר.

תוחלת החיים עולה אך האם מישהו בדק כמה אנשים יכולים להשתתף בשוק העבודה בגיל 65 לדוגמא. כמה אנשים לא חולים קודם לכן במחלות כגון סרטן, התקפי לב קשים, שבץ, פרקינסון, אלצהיימר וכו' שמונעים מהם להשתתף בשוק העבודה. תוחלת החיים עולה אך האם גם הבריאות של האוכלוסייה עולה? האם אנשים בני 70 כיום הם בריאים וכשירים להשתתף בשוק העבודה?

רוצה למצוא עבודה מהר? לשדרג שכר? להתקדם בקריירה?

נא ללחוץ כאן

שיעור ההשתתפות של מבוגרים בשוק העבודה

בעיתון היה כתוב גם שבמדינות סקנדינביה (שוודיה, נורבגיה, פינלנד) גיל הפרישה הוא 65.5 לנשים ולגברים ואילו בפינלנד הוא עומד על 67 . במדינות סקנדינביה שיעורי התעסוקה בגילים 50 – 64 עומדים על כ- 70% . ומה המצב בישראל?

ניתן לראות שבגיל 62 עד גיל 64 שיעור ההשתתפות של נשים יהודיות לא חרדיות עם 13 שנות לימוד ומעלה עמד בשנת 2009 על כ- 45% ואילו אצל נשים עם עד 12 שנות לימוד הוא עמד על פחות מ- 30% . בשנת 2009, שיעור ההשתתפות של גברים יהודים לא-חרדים, בני 67 – 69 עם מעל 13 שנות לימוד עמד על פחות מ – 40% ואילו אצל גברים עם עד 12 לימוד האחוז הוא קצת מעל 20% . הנתונים הללו מחושבים מתוך האוכלוסייה העובדת של ישראל – יהודים לא חרדים. זו האוכלוסייה עם שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר לעומת מגזרים כגון חרדים וערבים.

בני חמישים פלוס מתקשים למצוא עבודה -שיעור השתתפות בכוח העבודה

אם מתייחסים לשיעור ההשתתפות מתוך האוכלוסייה הכללית, אזי שבשנת 2010 עפ"י הלמ"ס שיעור ההשתתפות של גילאי 65+ עמד על:

% 12.3 (13% בקרב היהודים),

19.1% בקרב גברים (20.2% בקרב גברים יהודים)

ו- 7.1% בקרב נשים.

ועוד מסתבר שנתון זה הוא גבוה מאוד ביחס לאירופה. מתוך הויקיפדיה: בשנת 2002 , ב- 16 מדינות אירופאיות שיעור ההשתתפות של בני 65+ בכח העבודה עמד על 7% בלבד לעומת 14% בישראל.

מעסיקים לא נוטים להעסיק עובדים מבוגרים.

עובדים בני 50 פלוס ובטח שעובדים בני 60 פלוס מופלים על רקע גילם. בעברית התופעה הזו נקראת גילנות.
גם גברים וגם נשים חווים את תופעת הגילנות על בשרם.
הנתונים מעלה, מוכיחים שנשים בשיעור שהוא שליש לעומת שיעור ההשתתפות של גברים.
כנראה שנשים מופלות יותר וחוות את תופעת הגילנות בצורה קשה יותר.
כדי להדגים את חומרתה של התופעה נעשה בישראל סרט באורך של שעה שמספר את סיפורן של ארבע נשים. לא, לא מדובר בנשים מהפריפריה אלא בנשים מהמרכז, נשים מוכשרות ומשכילות.
להרחבה בנושא, לחצו על הקישור: מרוששות – גילנות של נשים בנות 45 פלוס בשוק העבודה 

כן, לצערנו, נשים חוות את תופעת הגילנות על בשרן כבר בגיל 45 פלוס.

מחפש עבודה דרך רשת אגמי? כנס לעמוד המשרות שלנו

לפני שהממשלה מנסה להעלות את גיל הפרישה של כלל העובדים ושל הנשים בפרט, יש כמה דברים שהיא יכולה לעשות. מהם הפתרונות?

העלאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה הישראלי של אוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן הוא נמוך ביחס לאוכלוסיה היהודית לא-חרדית (האוכלוסייה החרדית והערבית).

לשם כך, על הממשלה לפעול באופן אופרטיבי ולא רק לחוקק חוקים. עליה לספק לאוכלוסיות הללו הכשרות מקצועיות ועליה ללוות אותן עד להשתלבותן בשוק העבודה. על הממשלה לתגמל מעסיקים המעסיקים את האוכלוסיות הללו וכך לתמרץ את השתלבותן של אוכלוסיות אלו. שיעור התעסוקה במשק הישראלי עמד ברבעון השני של 2012 על 63.4% מכוח העבודה האזרחי.

במדינות מפותחות אחרות בעולם שיעור התעסוקה מסך האוכלוסייה בגיל העבודה הוא גבוה משמעותית לעומת ישראל. לשם ההדגמה – בנורבגיה שיעור התעסוקה עומד על 75%, בדנמרק – 73% ובשבדיה – 72%. על הממשלה לפעול כך ששיעור ההשתתפות בכח העבודה יעמוד על 70% לפחות.

מניעת אפליה על רקע גיל – גילנות 

אם הממשלה עדיין מתעקשת להעלות את גיל הפרישה עליה להבטיח שאוכלוסיות מבוגרות לא יופלו בשוק העבודה על רקע גיל – גילנות. על הממשלה לתת שוב תמריצים והטבות למעסיקים שיעסיקו עובדים "מבוגרים".

הממשלה חייבת לטפל בכשל השוק המבני שקיים בשוק התעסוקה. אם בגילאי 25 – 54 שיעור ההשתתפות של גברים בכח העבודה בישראל עומד על כ- 85% , אזי ששיעור ההשתתפות של עובדים "מבוגרים", גם כן צריך לעמוד על שיעור דומה. על הממשלה לסבסד העסקה של עובדים "מבוגרים" ולטפל בכשל השוק הקיים.

כדי שהחוק לא יהיה אות מתה על המדינה לדאוג שאנשים אכן יוכלו לעבוד.
מה הטעם להגדיל את גיל הפרישה אם אנשים לא באמת יכולים לעבוד עד הגיל הזה מפני שמעסיקים לא מעוניינים בעובדת בת 65?
אם הממשלה רוצה לחוקק חוק ולראות בני 65 עובדים, עליה לתת לו תוקף ע"י התערבותה בנושא.

לא ברור לי למה ניתן לסבסד תאגידי ענק ע"י מענקים וע"י וויתור של מיליארדי שקלים במיסים אבל לא ניתן לסבסד את העובדים המופלים בשוק העבודה? ניתן לתת סבסוד למעסיקים ולקשור ישירות בין העסקתם של אוכלוסיות מופלות למענקים הניתנים. זה נראה לי הרבה יותר נכון מוסרית והגיוני.

המעסיק הכי גדול במשק היא ממשלת ישראל. על הממשלה לתת דוגמא אישית ולקלוט אל תוך המגזר הציבורי-ממשלתי עובדים מבוגרים.

בנוסף, אסור לממשלה להוציא את עובדי המגזר הציבורי-ממשלתי לפנסיה מוקדמת כי אזי המשמעות היא שהחקיקה הזו תחול רק על המגזר הפרטי. המגזר הפרטי זה המגזר שבו העובדים נהנים אינם נהנים מיציבות תעסוקתית לעומת המגזר הציבורי. אין סיבה להפלות שוב את המגזר הפרטי לרעה.

לבטל את גיל הפרישה

אין שום סיבה שתהיה בכלל תקרת גיל לעבודה לעובדים שעובדים בעבודות משרדיות (עבודות שאינן פיזיות). ראו מקרה שמעון פרס שאוטוטו נושק לגיל 89 ! אני בטוחה ששר האוצר היה שמח לתפקד עוד שנים רבות בתור שר אוצר. אין שום סיבה להגביל אנשים ולשים עליהם תקרה של גיל רנדומלי. עובדים בעבודות כמו עורכי דין, שופטים, מרצים באוניברסיטאות וכו', נראה לי שהם ישמחו להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה הרשמי. זו צריכה להיות בחירה של העובדים הללו באם להמשיך לעבוד או לפרוש.

רוצה למצוא עבודה מהר? לשפר שכר? להתקדם בקריירה?

תן לנו לשדרג אותך בחינם

הממשלה יכולה לקבוע גיל יציאה לפנסיה שהוא דיפרנציאלי.

הכיצד גיל הפרישה של פקיד במס הכנסה וגיל הפרישה של פועל במפעל כימי יהיה אותו גיל? פועל במפעל כימי שעובד משמרות ובסביבת עבודה מסוכנת וצריך לטפס על מתקנים כימיים יעבוד בגיל 67 כאילו היה בן 37 ? מה לגבי עובדי ניקיון?! מה לגבי עבודות פיזיות נוספות כגון עובדי בניין? מה לגבי אנשי כיבוי אש שצריכים לטפס על סולמות ולשמור על כושר? אם אנחנו רוצים שלאנשים הזו תהיה תקופת פנסיה, מומלץ לקבוע להם תקרת גיל שהיא נמוכה יותר מהגיל שקיים כיום.

לסיכום

לפני שרצים להעלות את גיל הפרישה, צריך להסתכל למציאות בעיניים. אל לנו לטמון את הראש בחול. לבדוק מה קורה לגבי העסקתן של נשים והעסקתם של גברים בני 60 פלוס. הנה השאלות שעל הממשלה לשאול:
מה גיל הפרישה על פי חוק ומהו גיל הפרישה בפועל?
מה קורה לגברים ונשים בשנות ה- 50 פלוס וה- 60 פלוס שלהם – האם הם עובדים באותה עבודה כמו שעבדו כשהיו בני 40 פלוס?
מה קרה לשכר שלהם – האם הוא הצטמצם ככל שגילם עלה?
האם באמת העלאת גיל הפרישה תחלץ את האוכלוסיות הללו מעוני כאשר בפועל הם עובדים תמורת 3000 ש"ח בחודש?

אני מציעה לחברי הכנסת ובמיוחד לחברי הממשלה לקרוא את מרוששות – גילנות של נשים בנות 45 פלוס בשוק העבודה 

לפני שרצים להעלות את גיל הפרישה, צריך לדאוג לשלב אוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן נמוך – חרדים וערבים. רק אחר כך שיבואו וידברו עם הציבור לגבי העלאת גיל הפרישה.

מאוד קל להעביר חוק כזה כאשר אתה שר אוצר, הפנסיה שלך מובטחת ועתידך הכלכלי גם כן מובטח. אני בטוחה שאם שר האוצר היה עובד במגזר הפרטי כגון הייטק, הוא לא היה מברך על הכוונה להעלות את גיל הפרישה. בעידן שבו בן 50 בהייטק נחשב לזקן מופלג ולא כשיר לעבודה, לא נראה לי שבגיל 70 הוא יהפוך פתאום לאטרקטיבי בעיני המעסיקים.

מר שטייניץ, שר האוצר, רוצה להעלות את גיל הפרישה?! אין בעיה! תדאג להעלות את שיעור ההשתתפות של האוכלוסיות המבוגרות בשוק העבודה ע"י תמרוץ של מעסיקים בכסף. גם לחוק הזה תהיה עלות אך אני בטוחה שהעלות תהיה בטלה בשישים לעומת התועלת שהמשק והעובדים בני 60 פלוס יפיקו גם יחד.

על הכותב

נורית אגמי

Facebook Twitter Google+

נורית אגמי – מנכ"ל רשת אגמי – חברת השמה להייטק ובכירים, חיפוש עבודה וקריירה. נורית בעלת חזון חברתי ופועלת לעזור למחפשי עבודה. מוזמנים ליהנות מהבלוג ומהקורס למציאת עבודה מתאימה מהר וגם להרוויח יותר. מוזמנים להציץ בלוח דרושים הייטק ובכירים שלנו ואנחנו נשמח למצוא לכם את התפקיד הבא שלכם.
הבלוג של נורית עוסק בחיפוש עבודה, חיפוש עבודה בהייטק, מגמות בתחום הדרושים כולל דרושים הייטק, מגמות בעולם העבודה העולמי ובשוק בעבודה בישראל.

Comments 7

  1. היי נורית. את צודקת במאת האחוזים.
    הממשלה דואגת לכך שיהיה כיסוי אקטוארי לקרנות הפנסיה.
    ומבחינה זו היא צודקת.
    תוכלת החיים גדלה ומישהו צריך לכסות את העלויות האלה.
    אבל היא צריכה גם לדאוג לעובדים על מנת שיוכלו להתפרנס בכבוד בתקופה שעד גיל הפנסיה.
    קודם כל צריך להשוות את גיל הפרישה של גברים ונשים.
    ובמקביל צריך לדאוג לחקיקת חוקים וליצירת תנאים בהם למעסיקים יהיה רצון וכדאי להעסיק בני 40 פלוס.
    במידה מסוימת התחילו תהליך בהנחת חוק עידוד העסקת מבוגרים על ידי חברות ההייטק.
    פעילות שדולת ההייטק בכנסת.
    אמנם מתוך דאגה לתעשיות ולא לעובדים. אבל אני לא בוחל גם בסיבות האלה כל עוד כתוצאה מכך יותר בני 40 פלוס יועסקו.
    צריך להרחיב את הפעילות לכלל המעסיקים ולכלל העובדים במשק.
    ולוודא שהכסף לא הולך רק למעסיקים גדולים שחלק מהם ממילא מעסיקים מבוגרים ורק יהנו מההטבות הגלומות בכך, אבל לא יוסיפו מקומות עבודה.

  2. את יכולה לשנות את הכותרת גם לגילאים 50+, למי שנפלט מחברה בגילאים הללו קשה מאוד מאוד למצוא משהו חדש. כל כך קשה שלדעתי אנשים בשוק הפרטי צריכים לתכנן את הפנסיה טוב טוב כבר בשנות ה30 שלהם, קשה מאוד עד מגוחך יהיה להסתמך על כך שהם באמת יהיו מעוסקים על גיל 67.

    1. Post
      Author

      עמיחי,

      אני מסכימה איתך שכבר בגיל 50 מאוד קשה למצוא עבודה אז לא לדבר על גילאים יותר מתקדמים.

      נורית

  3. נכון מאד ועצוב.
    יושבים פולטיקאים ובוהים בנתונים ויורים מבלי להעמיק ולהבין את ההשלכות להחלטותיהם.
    אבל אני מתחיל לחשוב שיש כאן משהו מעין קונספירציה,
    לפני שנים רבות ראיתי סרט על המאפיה בארה"ב והיה שם דיאלוג שנחרט בזכרוני,
    אמר אותו מפיונר שהוא לא מאמין במקריות בפעם הראשונה ואם זה קורה פעמים זה בלתי אפשרי.
    תראו, כשנתניהו היה שר האוצר הוא "גילה" שלציבור הישראלי ישנם חסכונות בסידרי גודל המכבידים על המדינה מצד אחד ומצד שני קופות הגמל והפנסיה באותו הזמן היו במשבר והיה צורך לתמוך בהם.אז איך פותרים את הבעיה גלובלית. להלן תוכנית הפעולה, זה ישמע הזוי אבל אתם תשפטו.
    כיצד סופגים כסף מהציבור:
    א. מורדים לקרקע קיצבאות ילדים.
    ב. מגדירים מס מים. (מי שלא מאמין שלמדינת ישראל לא חסר מים פשוט תמים, הם פשוט מבקשים כסף עוד ועוד הניפנופים עם מצב הכנרת לא עושה עלי רושם) אגב חברת החשמל הציע למקורות לעביר למאגרי המים שלהם עשרות אלפי קוב מים ליום, תוצר לווי של תחנות הכוח אבל מקורות נפנפו אותם, פשוט הם לא צריכים מים שם המשחק היה ספיגת כסף מהציבור.
    ג. מעלים את גיל הפנסיה, כפי שראיתם בכתבה לעיל.
    ד. מעבירים הוראה לחברות הממשלתיות לא לקבל עובדים מעל גיל 40 ולפטר עובדים מעל גיל 45 . רוח דברים אלו הועברו לחברות מוטות חברות ממשלתיות (כלומר חברות ממשלתיות לשעבר) אחריהם הלכו התעשיות הצבאיות ובשנים האחרונות בעיקבות המשבר בהיי-טק הלכו גם חברות ההיי-טק.
    ה. ניתן אור ירוק ונעשו פעולות שונות ליקור מוצרי מזון בסיסים, כאן האזרח לא יכול לוותר הוא חייב לחיות וזה אומר לשלם יותר כסף. ראה מחאה חברתי.
    פעולות אלו הורידו משמעותית את חסכונות הציבור, חלק גדול הגיע מהציבור מעל 45-50 שחי תקופה ארוכה מחסכונותיו.
    ועכשיו נתניהו וצוות מרעיו (בלשון רעים) יכולים לחכך ידים בעונג.

    אני יכול להרחיב את הנאמר לעיל ולנתח את תגובות המפלגות השונות ומדוע הם משתפות פעולה, אני מאמין שאתם יכולים לעשות את זה גם.

    אז דחית גיל הפנסיה אינם סתם שליפה של שר האוצר תחשבו על דברי המפיונר.

    גדעון

  4. נושא גיל הפרישה הוא מאוד קריטי להתנהלות של מדינה. ראו מה קורה באירופה היחס בין הצעירים למבוגרים הולך ומשתנה לטובת המבוגרים , ז"א פחות הכנסות למדינה והרבה יותר הוצאות ( קצבאות, בריאות וכו').
    חלק גדול מציבור העובדים הוא עובדי מדינה ( כולל כל החברות הממשלתיות והצבא) כך שהגדלת גיל הפרישה יפעל בעיקרו על עובדי המדינה. לא מן הנמנע שעובד שהגיע לגל מסויים ויפוטר המעסיק יהיה מחוייב בתשלומי פנסיה חלקיים ( נניח מגיל 55 )
    אין לשלול את האפשרות לעשות מדד גיל פרישה שיוצמד לתוחלת החיים הממוצעת (הפרדוקס שהנשים חיות יותר מהגברים אבל פורשות קודם…) שעם התקדמות הרפואה הולכת וגדלה בקצב מהיר.

  5. בראוו.
    "המעסיק הכי גדול במשק היא ממשלת ישראל. על הממשלה לתת דוגמא אישית ולקלוט אל תוך המגזר הציבורי-ממשלתי עובדים מבוגרים."
    לפני 5 שנים הציעו לי תפקיד בגוף ממשלתי. אני החלטתי לא לקחת אותו. כשפניתי לאותו תפקיד לאחר 5 שנים, לא זכיתי אפילו להתייחסות ראשונית. כמובן ניסיתי לא לציין את הגיל בטופס אבל זה היה בלתי אפשרי להגיש אותו ללא המידע הזה. לצערי לא ניתן להוכיח אפליה בגין הגיל.
    פנינה

  6. כתבת " אין שום סיבה שתהיה בכלל תקרת גיל לעבודה לעובדים שעובדים בעבודות משרדיות" , בלי קשר לאיזו עבודה, ההנחה שלך לא נכונה, ואפילו מטעה.

    נניח וגיל הפרישה יבוטל, ונניח שמאחר והפנסייה לא מאפשרת מחייה בכבוד
    אז נניח כי אנשים ימשיכו לעבוד עד גיל 80 בממוצע.
    הקפיצה הפתאומית הזו של 20 שנים נוספות של עבודה במשרה, ייצרו אבטלה במשק בקרב הצעירים (כוח עבודה חדש) משום שמשרות קיימות לא יתפנו למשך עוד 20 שנה, מה שייצור חור בגודל 20 שנה של אבטלה בקרב מחפשי העבודה (כמובן בהנחה שלא נוצרו מספיק מישרות חדשות).
    לעומת זאת עלייה הדרגתית, של כמה שנים כל כמה שנים (כמו המצב הקיים) , תגיע לאותה התוצאה, אך מבלי ליצור אבטלה מטורפת בשוק.
    ושמעון פרס הוא יוצא דופן, משום שנשיא יש רק אחד.

    אז נכון מנקודת המבט הצרה שלך, את צודקת, אבל מנקודת מבט של מי שמנהל את כל הכלכלה כולה, את לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אל תפספסו: