העלאת גיל הפרישה לנשים

מידי פעם הממשלה מציעה הצעת חוק לשם העלאת גיל הפרישה לנשים וזאת על מנת לסגור חורים תקציביים. לפעמים, הצעת החוק מציעה להעלות את גיל הפרישה לנשים בשנתיים ולפעמים להשוותו לגיל הפרישה של הגברים שהוא 67 .
זאת למרות, שאין הרבה גברים שבאמת פורשים בגיל 67 ממקום העבודה, במקרה הטוב הם נפלטים לפני כן משוק העבודה ובמקרה הגרוע, הם פשוט לא זוכים להתחיל את הפנסיה שלהם כי נפטרו לפני גיל הפנסיה. לפי נתוני הלמ"ס, לבני חמישים פלוס לוקח שנתיים בממוצע ושככל שהגיל עולה, הנתון הזה לא משתפר.
האם מעסיקים יהיו מוכנים לקחת אישה בת 65 לעבודה כאשר אפילו בני 50 פלוס מתקשים למצוא עבודה?!
האם גיל פרישה לנשים של 67 , יהיה גיל שבו נשים יפרשו בפועל או אולי זה יהיה חוק מת?
האם זה בכלל ראלי להעלות את גיל הפרישה לנשים ל – 67 כאשר לבני 50 פלוס לוקח בממוצע שנתיים למצוא עבודה?

נראה לי שאתם כנראה יודעים את התשובה. אתם חושבים שכנראה שלא ואתם צודקים. שיעור ההשתתפות של נשים בכח העבודה בגיל הזה עומד על פחות מ- 10% .

הכותרת הראשית בדה-מרקר – "שטייניץ: אין מנוס מהעלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים". בהמשך של אותו עמוד ישנה פרשנות עם הכותרת "הדרך היחידה להימנע מעוני לעת זקנה". הידיעות בעיתון מדברות על כך שתוחלת החיים עולה ולכן צריך להעלות את גיל הפרישה כדי שאנשים יוכלו להתפרנס בכבוד בגיל הפנסיה.

העלאת גיל הפרישה לנשים – יש היגיון אך בפועל ההגיון והמציאות לא נפגשים

מבחינה הגיונית, שטייניץ צודק אך מן הבחינה הפרקטית הוא טועה. הנה הסיבות לטעויות:

העלאת גיל הפרישה לנשים לא תיתכן בגלל אי-כשירות להשתתף בשוק העבודה בגיל מבוגר

תוחלת החיים עולה אך האם מישהו בדק כמה אנשים יכולים להשתתף בשוק העבודה בגיל 65 לדוגמא. כמה אנשים לא חולים קודם לכן במחלות כגון סרטן, התקפי לב קשים, שבץ, פרקינסון, אלצהיימר וכו' שמונעים מהם להשתתף בשוק העבודה. תוחלת החיים עולה אך האם גם הבריאות של האוכלוסייה עולה? האם אנשים בני 70 כיום הם בריאים וכשירים להשתתף בשוק העבודה?

העלאת גיל הפרישה לנשים – זה גם עניין תרבותי

בעיתון היה כתוב גם שבמדינות סקנדינביה (שוודיה, נורבגיה, פינלנד) גיל הפרישה הוא 65.5 לנשים ולגברים ואילו בפינלנד הוא עומד על 67 . במדינות סקנדינביה שיעורי התעסוקה בגילים 50 – 64 עומדים על כ- 70% . ומה המצב בישראל?

ניתן לראות שבגיל 62 עד גיל 64 שיעור ההשתתפות של נשים יהודיות לא חרדיות עם 13 שנות לימוד ומעלה עמד בשנת 2009 על כ- 45% ואילו אצל נשים עם עד 12 שנות לימוד הוא עמד על פחות מ- 30% . בשנת 2009, שיעור ההשתתפות של גברים יהודים לא-חרדים, בני 67 – 69 עם מעל 13 שנות לימוד עמד על פחות מ – 40% ואילו אצל גברים עם עד 12 לימוד האחוז הוא קצת מעל 20% . הנתונים הללו מחושבים מתוך האוכלוסייה העובדת של ישראל – יהודים לא חרדים. זו האוכלוסייה עם שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר לעומת מגזרים כגון חרדים וערבים.

אם מתייחסים לשיעור ההשתתפות מתוך האוכלוסייה הכללית, אזי שבשנת 2010 עפ"י הלמ"ס שיעור ההשתתפות של גילאי 65+ עמד על:

% 12.3 (13% בקרב היהודים),

19.1% בקרב גברים (20.2% בקרב גברים יהודים)

ו- 7.1% בקרב נשים.

ועוד מסתבר שנתון זה הוא גבוה מאוד ביחס לאירופה. מתוך הויקיפדיה: בשנת 2002 , ב- 16 מדינות אירופאיות שיעור ההשתתפות של בני 65+ בכח העבודה עמד על 7% בלבד לעומת 14% בישראל.

העלאת גיל הפרישה לנשים – בפועל, מעסיקים מפלים עובדים מבוגרים לרעה ואין מספיק תמריצים ממשלתיים

עובדים בני 50 פלוס ובטח שעובדים בני 60 פלוס מופלים על רקע גילם. בעברית התופעה הזו נקראת גילנות.
גם גברים וגם נשים חווים את תופעת הגילנות על בשרם.
הנתונים מעלה, מוכיחים שנשים בשיעור שהוא שליש לעומת שיעור ההשתתפות של גברים.
כנראה שנשים מופלות יותר וחוות את תופעת הגילנות בצורה קשה יותר.
כדי להדגים את חומרתה של התופעה נעשה בישראל סרט באורך של שעה שמספר את סיפורן של ארבע נשים. לא, לא מדובר בנשים מהפריפריה אלא בנשים מהמרכז, נשים מוכשרות ומשכילות.
להרחבה בנושא, לחצו על הקישור: מרוששות – גילנות של נשים בנות 45 פלוס בשוק העבודה 

כן, לצערנו, נשים חוות את תופעת הגילנות על בשרן כבר בגיל 45 פלוס.

לפני שהממשלה פועלת לשם העלאת את גיל הפרישה לנשים, יש כמה דברים שהיא יכולה לעשות. מהם הפתרונות?

1. העלאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה הישראלי של אוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן הוא נמוך ביחס לאוכלוסיה היהודית לא-חרדית (האוכלוסייה החרדית והערבית).

לשם כך, על הממשלה לפעול באופן אופרטיבי ולא רק לחוקק חוקים. עליה לספק לאוכלוסיות הללו הכשרות מקצועיות ועליה ללוות אותן עד להשתלבותן בשוק העבודה. על הממשלה לתגמל מעסיקים המעסיקים את האוכלוסיות הללו וכך לתמרץ את השתלבותן של אוכלוסיות אלו. שיעור התעסוקה במשק הישראלי עמד ברבעון השני של 2012 על 63.4% מכוח העבודה האזרחי.

במדינות מפותחות אחרות בעולם שיעור התעסוקה מסך האוכלוסייה בגיל העבודה הוא גבוה משמעותית לעומת ישראל. לשם ההדגמה – בנורבגיה שיעור התעסוקה עומד על 75%, בדנמרק – 73% ובשבדיה – 72%. על הממשלה לפעול כך ששיעור ההשתתפות בכח העבודה יעמוד על 70% לפחות.

2. מניעת אפליה על רקע גיל – גילנות 

אם הממשלה עדיין מתעקשת לפעול לשם העלאת גיל הפרישה לנשים עליה להבטיח שאוכלוסיות מבוגרות לא יופלו בשוק העבודה על רקע גיל. על הממשלה לתת שוב תמריצים והטבות למעסיקים שיעסיקו עובדים "מבוגרים", כולל נשים "מבוגרות".

הממשלה חייבת לטפל בכשל השוק המבני שקיים בשוק התעסוקה. אם בגילאי 25 – 54 שיעור ההשתתפות של גברים בכח העבודה בישראל עומד על כ- 85% , אזי ששיעור ההשתתפות של עובדים "מבוגרים", גם כן צריך לעמוד על שיעור דומה. על הממשלה לסבסד העסקה של עובדים "מבוגרים" ולטפל בכשל השוק הקיים.

כדי שהחוק לא יהיה אות מתה על המדינה לדאוג שאנשים אכן יוכלו לעבוד.
מה הטעם להגדיל את גיל הפרישה אם אנשים לא באמת יכולים לעבוד עד הגיל הזה מפני שמעסיקים לא מעוניינים בעובדת בת 65?
אם הממשלה רוצה לחוקק חוק ולראות בני 65 עובדים, עליה לתת לו תוקף ע"י התערבותה בנושא.

לא ברור לי למה ניתן לסבסד תאגידי ענק ע"י מענקים וע"י וויתור של מיליארדי שקלים במיסים אבל לא ניתן לסבסד את העובדים המופלים בשוק העבודה? ניתן לתת סבסוד למעסיקים ולקשור ישירות בין העסקתם של אוכלוסיות מופלות למענקים הניתנים. זה נראה לי הרבה יותר נכון מוסרית והגיוני.

3. המעסיק הכי גדול במשק היא ממשלת ישראל. על הממשלה לתת דוגמא אישית ולקלוט אל תוך המגזר הציבורי-ממשלתי עובדים מבוגרים.

בנוסף, אסור לממשלה להוציא את עובדי המגזר הציבורי-ממשלתי לפנסיה מוקדמת כי אזי המשמעות היא שהחקיקה הזו תחול רק על המגזר הפרטי. המגזר הפרטי זה המגזר שבו העובדים נהנים אינם נהנים מיציבות תעסוקתית לעומת המגזר הציבורי. אין סיבה להפלות שוב את המגזר הפרטי לרעה.

4.לבטל את גיל הפרישה

אין שום סיבה שתהיה בכלל תקרת גיל לעבודה לעובדים שעובדים בעבודות משרדיות (עבודות שאינן פיזיות). ראו מקרה שמעון פרס שאוטוטו נושק לגיל 89 ! אני בטוחה ששר האוצר היה שמח לתפקד עוד שנים רבות בתור שר אוצר. אין שום סיבה להגביל אנשים ולשים עליהם תקרה של גיל רנדומלי. עובדים בעבודות כמו עורכי דין, שופטים, מרצים באוניברסיטאות וכו', נראה לי שהם ישמחו להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה הרשמי. זו צריכה להיות בחירה של העובדים הללו באם להמשיך לעבוד או לפרוש.

5.הממשלה יכולה לקבוע גיל יציאה לפנסיה שהוא דיפרנציאלי.

הכיצד גיל הפרישה של פקיד במס הכנסה וגיל הפרישה של פועל במפעל כימי יהיה אותו גיל? פועל במפעל כימי שעובד משמרות ובסביבת עבודה מסוכנת וצריך לטפס על מתקנים כימיים יעבוד בגיל 67 כאילו היה בן 37 ? מה לגבי עובדי ניקיון?! מה לגבי עבודות פיזיות נוספות כגון עובדי בניין? מה לגבי אנשי כיבוי אש שצריכים לטפס על סולמות ולשמור על כושר? אם אנחנו רוצים שלאנשים הזו תהיה תקופת פנסיה, מומלץ לקבוע להם תקרת גיל שהיא נמוכה יותר מהגיל שקיים כיום.

העלאת גיל הפרישה לנשים – סיכום

לפני שרצים להעלות את גיל הפרישה, צריך להסתכל למציאות בעיניים. אל לנו לטמון את הראש בחול. לבדוק מה קורה לגבי העסקתן של נשים והעסקתם של גברים בני 60 פלוס. הנה השאלות שעל הממשלה לשאול:
מה גיל הפרישה על פי חוק ומהו גיל הפרישה בפועל?
מה קורה לגברים ונשים בשנות ה- 50 פלוס וה- 60 פלוס שלהם – האם הם עובדים באותה עבודה כמו שעבדו כשהיו בני 40 פלוס?
מה קרה לשכר שלהם – האם הוא הצטמצם ככל שגילם עלה?
האם באמת העלאת גיל הפרישה לנשים תחלץ את האוכלוסייה הזו מעוני כאשר בפועל הן עובדות תמורת 3000 ש"ח בחודש?

לפני שרצים להעלות את גיל הפרישה, צריך לדאוג לשלב אוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן נמוך – חרדים וערבים. רק אחר כך שיבואו וידברו עם הציבור לגבי העלאת גיל הפרישה.

מאוד קל להעביר חוק כזה כאשר אתה שר אוצר, הפנסיה שלך מובטחת ועתידך הכלכלי גם כן מובטח. אני בטוחה שאם שר האוצר היה עובד במגזר הפרטי כגון הייטק, הוא לא היה מברך על הכוונה להעלות את גיל הפרישה. בעידן שבו בן 50 בהייטק נחשב לזקן מופלג ולא כשיר לעבודה, לא נראה לי שבגיל 70 הוא יהפוך פתאום לאטרקטיבי בעיני המעסיקים.

מר שטייניץ, שר האוצר, רוצה להעלות את גיל הפרישה?! אין בעיה! תדאג להעלות את שיעור ההשתתפות של האוכלוסיות המבוגרות בשוק העבודה ע"י תמרוץ של מעסיקים בכסף. גם לחוק הזה תהיה עלות אך אני בטוחה שהעלות תהיה בטלה בשישים לעומת התועלת שהמשק והעובדים בני 60 פלוס יפיקו גם יחד.