חג הפסח נקרא כך כי אלוהים פסח על הדלתות של עם ישראל במכת הבכורות.

חג הפסח בעל 3 שמות נוספים:
חג המצות על שום המצות שנאכלות בחג.
חג החרות – בני ישראל יצאו מעבדות לחרות.
חג האביב – על שום שחג הפסח חל באביב.

במאמר הזה ארחיב בנוגע לרעיונות העמוקים שעומדים מאחורי חגג הפסח
וכיצד הרעיונות הללו עוזרים לנו להגיע למימוש עצמי (גם בעבודה)
ולדלג על הקשיים של החיים בקלות.

חג הפסח

ה' פסח על בתיהם של בני ישראל במכת הבכורות.
בספר הזוהר הקדוש יש דיון שלם בנושא הזה
ומדוע אלוהים היה צריך שבני ישראל יסמנו
את הדלתות שלהם בדם על מנת שהוא יפסח על בכוריהם?
הרי האלוהים הוא כל יכול
והוא אינו צריך סימנים מבני ישראל
על מנת לפסוח על בתיהם.
הזוהר הקדוש מסביר שאין נוקפים אצבע למעלה
אם לא נקפו אצבע למטה.
ה' הוא כל יכול והוא אינו צריך את המאמץ שלנו
אבל בשביל שהוא יפעל ויעשה את ה"קסמים" שלו
אנחנו בני האדם צריכים לפעול בעולם הזה
כדי להגשים את הרצונות שלנו
ולהגיע למימוש עצמי.
ה' גם כאשר הוא עושה ניסים לבני אדם
הוא ילביש אותם בדרך הטבע
כי את העולם שלנו הוא ברא עם חוקים
והוא מתגלה בעולם דרך חוקי הטבע שהוא יצר.

למשל, אדם צריך פרנסה.
הבעל שם טוב אמר שאדם צריך לצאת לעבוד
ויחד עם זאת לאחר שיצא לעבוד,
הוא צריך לדעת שגם אם היה יושב במרתף ביתו
אז ה' היה מביא לו את אותה פרנסה בדיוק.
הרי מזונותיו (פרנסתו) של אדם נקצבים
מראש השנה ועד ראש השנה.
יחד עם זאת, חייב אדם לעשות השתדלות.
השתדלות אפשר לראות אותה בתור ה"כלי" שהאדם מכין
על מנת שהבורא ישפיע לו שפע אל תוך הכלי.
במילים אחרות, הכלי שהאדם יוצר מאפשר לבורא
להשפיע לאדם שפע בדרך הטבע.

לכן, אדם שמחפש עבודה
עליו לעשות את כל ההשתדלות האפשרית
כדי למצוא עבודה מהר.
כולל לשלוח קורות חיים
להפעיל את הנטוורקינג שלו
ללכת לראיונות עבודה
ובמידת הצורך, לקבל גם עזרה
בנוגע לשדרוג קורות החיים
הכנה לראיון עבודה
שדרוג פרופיל הלינקדאין שלו וכולי.

בדיוק כמו שמשה ואהרון שהלכו כל פעם אל פרעה
והיה להם את אותו המסר-
"שלח את עמי"
בסיטואציה של ראיון עבודה,
מומלץ לבוא עם מסר מוכן
שעליו תחזרו לכל אורך ראיון העבודה.
מומלץ לחזור על המסר שהוא "נאום מעלית"
כל פעם במילים אחרות.

חג הפסח הוא חג המצות – על שום מה אנחנו אוכלים מצות בחג הפסח?

אנו אוכלים מצות בחג הפסח, מכיוון שזה קמח שלא תפח.
התפיחה מסמלת את הגאווה של האדם – "אני ואני ואני"
ואילו המצות מסמלות את הענווה.
לאור מה שקרה בחג הפסח, מידת הענווה התבקשה,
הבורא הוא זה שהוציא את בני ישראל ממצרים.
כתוב בהגדה שהבורא הוציא את בני ישראל ביד חזקה ובזרוע נטויה –
אני ולא מלאך, אני ולא שרף
אלא ה' בכבודו ובעצמו.

ענווה זו אינה מידה של ביטול עצמי.
ענווה זו מידה שאנחנו מבינים שאנחנו עושים השתדלות
והתוצאות הן מהבורא –
גם אם הצלחנו
וגם אם אנחנו חושבים ש"נכשלנו".
כמו שאמר מיליארדר שאני מכירה
שהוא הצליח בעזרת 99% מזל
ו- 1% של עבודה קשה.

התראיינו למקום עבודה ו…
לא קיבלנו את התפקיד?
זה כבר לא תלוי בנו
ולרוב אנחנו לא נדע מדוע לא התקבלנו.
העיקר שעשינו את ההשתדלות שלנו.
העיקר שפעלנו כדי להגיע למימוש עצמי.

עוד סיבה מדוע אנחנו אוכלים מצות בחג הפסח
נובעת מן העובדה שאכן בני ישראל ברחו ממצרים
והקמח לא הספייק לתפוח.
רגע… מה ההיגיון בכך שבני ישראל ברחו ממצרים?
למה הם בכלל היו צריכים לברוח ממצרים?
הרי הם היו המנצחים הגדולים ואלוהים היה לצידם.
אחרי כל המכות שהמצרים חטפו,
היה הגיוני שבני ישראל יעזבו בנחת ולא בחופזה.
אז למה הם ברחו כל כך מהר
עד כדי כך שלא היה להם מספיק זמן להטפיח את הלחם?
הסיבה היא שמצרים היה מקום של טומאה
ומקום של טומאה חייבים לברוח ממנו כמה שיותר מהר.

חברה שלי התקשרה אליי לאחרונה ואמרה לי
שהיא התחילה לעבוד במקום עבודה
ושאין לה אנרגיות טובות מהעבודה, מהבוס
ושהיא לא מתחברת למה שהיא עושה.
היא התחילה לעבוד במכירות של מוצר שהיא לא מאמינה בו.
השאלה שלה היתה האם להמשיך או לעזוב.
התשובה שלי היתה שעליה לעזוב כמה שיותר מהר.
אין טעם להיות במקום עבודה ובתפקיד
שמרגישים בו כאלו תחושות שליליות.
יש מצווה ביהדות להתחתן
ויחד עם זאת יש גם מצווה להתגרש.
יחסים שעלו על שרטון
ומקום עבודה ותפקיד שמביא לנו תחושות שליליות
אלו מקומות של "טומאה"
והדבר הכי טוב שניתן לעשות זה לברוח ממקומות כאלו
כמה שיותר מהר.

חג הפסח הוא חג החרות – יציאה מעבדות לחרות

בתפיסה שלי, עבדות היא דברים שאנחנו עושים
כי אנחנו חושבים שאין לנו ברירה אחרת או
שאנחנו לא מכירים אלטרנטיבה אחרת.
הרי גם בני ישראל חשבו שלהיות עבדים זה מצב נורמלי.
הם לא זכרו מה זה להיות בני חורין.
להיות בני חורין זה קודם כל מצב תודעתי.
בני ישראל הסתובבו 40 שנה במדבר
כי להוציא אותם ממצרים לקח יחסית מהר, פחות משנה,
אך להוציא את מצרים מהם,
זה כבר לקח 40 שנה.
הם אמנם יצאו ממצרים אך עדיין היו בתודעה של עבדים.
בני ישראל, לאחר שיצאו ממצרים אמרו:
"מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים, בשבתנו על סיר הבשר, באכלנו לחם לשובע"
מדוע בני ישראל רצו לחזור למצרים
למרות שקיבלו את כל צרכיהם במדבר?
הרי לא היה חסר להם דבר מן הבחינה החומרית –
מן ירד מן השמיים וגם מים הם קיבלו ובגדיהם ונעליהם לא בלו.
הם אפילו העדיפו למות במצרים ולא להיות בני חורין.

גם חיי העבדות שהם חוו
שהיו מלאי סבל ודלים
נראו להם כדבר פנטסטי לעומת החרות.
תשאלו אסירים בבתי סוהר
כלואים כבר 20 שנה,
האם הם רוצים לצאת לחופשי וכולם יענו לכם שלא.
אסירים שמשתחררים אפילו
עושים עבירות במכוון כדי לחזור לכלא.
הם כבר שכחו מה זה להיות בני חורין.
הם לא במצב התודעתי המתאים בשביל להכיל את החופש.
למה?!
מכיוון שהם לא מכירים ויודעים אחרת
וגם לחופש צריך להתרגל.
גם חופש זו מדרגה שצריך לקנות,
כלי שצריך להכין.
גם בשביל לקבל את הדבר הכי טוב בעולם,
חייבים להיות במצב התודעתי הנכון
בשביל לקבל אותו.

כמו שחייבים לברוח ממצב של טומאה,
כך צריכים לנוע ממדרגה למדרגה
ולא להישאר באזור הנוחות.
לסוהר שלנו קוראים "אמונות מגבילות".
האמונות המגבילות הן אלו שמונעות מאיתנו
לעבור ממדרגה אחת לשנייה.

מצרים = המקום הצר, המקום שמצר עלינו.
המקום הצר הוא הצוואר
שמקשה על מעבר של ההחלטות
מן הראש לרדת אל הלב, להגיע לכדי ביצוע.
להוציא מן הכוח אל הפועל.

חרות זה גם להשתחרר מן התאוות

משה רבנו אמר לאלוהים אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים:
"לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני"
מדוע משה רבנו אמר את מה שאמר לאלוהים?
מדוע הוא הרגיש שהנטל כל כך כבד?
בני ישראל ביקשו ממשה רבנו לספק להם בשר.
לבני ישראל היו תאוות.
לתאוות אין קץ.
איפה עובר הגבול?
לכן, משה רבנו הרגיש מיואש.
הרי, כל מה שהוא יעשה, לא יספק אותם והם ירצו יותר ויותר.

חרות זה להשליט את הכוח של הראש על הלב.
הלב עובד לפי מה שקל ולא לפי מה שנכון, הלב פועל לפי התאוות.
כאשר המוח שליט על הלב, אז הלב עובד לפי מה שנכון.

למשל, אדם רוצה להשיל קילוגרמים עודפים ממשקל גופו.
הרצון שלו שנמצא במוח הוא לרדת במשקל.
התאווה שלו שנמצאת בלב היא לאכול.

מסקנות מחג הפסח:

כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים ולהגיע למימוש עצמי, אנו צריכים לעשות השתדלות.
כמה השתדלות?
לפי בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד, עלינו להשתדל בהתאם למידת הרצון שלנו.
ככל שהרצון שלנו גדול יותר, עלינו להשתדל יותר.
אנחנו מתמודדים על תפקיד שהוא תפקיד חלומותינו?
אז עלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת להתקבל.
למשל, לקבל במתנה את הקורס החינמי למציאת עבודה מתאימה מהר
ולעבור על התכנים.
לאחר שעשינו השתדלות, עלינו להבין שיש הרבה מקום ל"מזל"
ושהתוצאות לא תלויות בנו
ולתת לבורא להכווין אותנו למקום הנכון לנו.
לא התקבלנו?
סימן שזה לא היה שלנו מלכתחילה.

מקום עבודה או תפקיד שבו אנו לא מרגישים שזה המקום שלנו,
עלינו לעזוב כמה שיותר מהר ועדיף שעה אחת קודם.

עלינו לפעול להוציא את הרצונות שלנו מן הכוח אל הפועל
כדי להגיע למימוש עצמי.
עלינו גם להשתחרר מן התאוות שלנו.
אם נפעל לפי המסקנות הנ"ל,
חג הפסח בהחלט יכול להפוך לחג אביב שמח
ונגיע למקום הנכון והמדויק לנו.

ברכות חג פסח כשר ושמח לך

אני רוצה לאחל לך באופן אישי לצאת מעבדות מחרות,
שזה אומר להגשים את הרצונות שלך
ולהפסיק להיות עבד לתאוות שלנו.
לצאת מהמיצרים
ולהוציא את הדברים מרעיון למעשה.
לצאת ממצבים של "טומאה",
להיפטר מהאמונות המגבילות
ולקנות את המדרגה שתאפשר לנו להיות במצב התודעתי הנכון
כדי לקבל את מה שאנחנו מייחלים לו.
שהחיים שלנו יהיו תמיד במצב תמידי של אביב –
מצב של צמיחה, לבלוב, מימוש עצמי, אור ושמחה.

אני מאחלת לכולנו שבחג הפסח הזה נהיה משוחררים מהתאוות שלנו.
שבחג הפסח הזה, נקבל החלטות חדשות שישרתו אותנו ולא את התאוות שלנו
ושנגשים את הרצונות שלנו.