משה רבנו המנהיג – מדוע דווקא הוא נבחר למנהיג של עם ישראל?

משה רבינו המנהיג

משה רבנו המנהיג – בזכות אילו תכונות הוא זכה להיות מנהיג?

בעיניי, חג השבועות מסמל את נקודת השיא
של משה רבנו המנהיג.
משה רבנו הוא בוודאות המנהיג הכי גדול שהיה לעם ישראל.
יש שאפילו יאמרו שמשה רבנו הוא המנהיג הגדול שהתהלך אי-פעם על פני האדמה.
האם תהיתם אי-פעם מדוע דווקא משה זכה להיות המנהיג של עם ישראל?

מנהיגותו של משה רבנו מתחילה בפסוקים האלה:

"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלותָם,
וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו:
וַיִּפֶן כּה וָכה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל:
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים. וַיּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?:
וַיּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשופֵט עָלֵינוּ? הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אומֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי?
וַיִּירָא משֶׁה וַיּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר
:  שמות ב, יא-יד

אז אחת השאלות שנשאלת היא:
איך זה שמשה רבנו וידא שאין איש מסביב
ואז הוא הכה את המצרי
וכבר יום למחרת העובדה הזו ידועה לכל?
איך נודע הדבר כל כך מהר ברבים אם אף אחד לא ראה?!

רוצה למצוא עבודה מתאימה מהר?

להתקדם בקריירה ולהרוויח יותר?

קבל קורס חינמי

משה רבנו המנהיג – היה איכפתי

אחת הפרשנויות המעניינות ששמעתי לאחרונה היא
שזה לא שאף אחד לא ראה בעיניים שמשה רבנו הכה את המצרי,
העניין הוא שלאף אחד מהסובבים לא היה איכפת
מזה שאיש מצרי מכה איש עברי מהעם שלהם.
"וַיִּפֶן כּה וָכה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ"
משה רבנו הסתכל סביב וראה שלאף אחד לא איכפת
ושאף אחד לא ניגש לעזור.
היו הרבה אנשים מסביב ואף אחד לא נקף אצבע בשביל לעזור.
לכן, משה רבנו לא יכול היה לעמוד מהצד
והוא התערב כי היה לו איכפת.
מכאן שאין זה פלא שהדבר כביכול נודע ברבים במהירות.
המעשה הזה נעשה מלכתחילה לעיניהם של רבים.

משה רבנו המנהיג – היה גם אמפתי

אין מנהיגות אמיתית ללא אכפתיות.
משה רבנו זכה להיות מנהיג בזכות האמפתיה שלו
(אמתפיה – הזדהות עם האחר)
שהולידה רגש של חמלה
והחמלה על האחר היא שהובילה לפעולה.
אפשר לקרוא לזה גם אכפתיות.
אכפתיות היא הדאגה ממה שקורה למישהו אחר.
חמלה ואכפתיות גורמות למעורבות.
זו הסיבה שמשה רבנו נבחר להיות המנהיג של עם ישראל.
כי היתה לו את תכונת החמלה (אכפתיות) כלפי האחר.
ויש סיבה מדוע כתוב כך בתנ"ך:
"וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו:"
הרי האיש העברי שהוכה על ידי המצרי לא באמת היה אחיו בשר ודם.
כמו שאיכפת לנו מאנשים קרובים לנו
כמו הורים, אחים, בני זוג
כך היה למשה איכפת מאותו איש עברי זר שקיבל מכות.
היה איכפת לו ברמה כאילו אותו איש זר היה כמו אחיו.

מחפשים עבודה?

שידרוג בקריירה?


 

משה רבנו המנהיג – היה גם בעל חמלה

משה רבנו המנהיג לא השאיר את החמלה שלו אצלו בלב
אלא עשה מעשה.
משה רבנו המנהיג פעל
על פי הצו המוסרי שלו באותו רגע.
יכול להיות שהיו אנשים אחרים שהיו סביב
וגם להם היתה חמלה בלב כלפי אותו עברי מוכה.
אבל ההבדל הוא שהם לא עשו מעשה.
משה רבנו גם עשה מעשה
וזה גם מה שבידל אותו לעומת האחרים.
המעשה הזה גם דרש הרבה אומץ
ויכלו להיות לו השלכות קשות
כי עובדה שמשה רבנו ברח לאחר מכן מפרעה.
משה רבנו הסתכן בזה שהוא עזר למישהו אחר.
פה יש גם את מידת המעשה –
להוריד דברים לקרקע
וגם את מידת הגבורה שנדרשת ממנהיג.
לכן, משה רבנו נבחר להיות המנהיג של עם ישראל.

במהלך "תקופת כהונתו" של משה רבנו המנהיג
הרבה פעמים בתנ"ך משה רבנו
מתחנן בפני בורא עולם בשביל עם ישראל.

משה רבנו המנהיג – היותו רועה צאן הכשיר אותו למנהיגות

משה רבנו היה גם רועה צאן
והרבה מנהיגים אחרים בעם ישראל היו רועי צאן
גם דויד המלך היה רועה צאן.
מה העניין שדווקא רועה צאן זוכה להיות מנהיג בניגוד למי שעיסוקו בתחום החקלאות למשל?
העניין הוא שצריך לדעת להוביל ולהנהיג ולטפל בצאן
בדיוק כמו באנשים.
מי שמנהיג צאן – מביא אותם לאזור הרעייה
ואז משחרר את הצאן להסתובב באזור
ובסך הכל משגיח שהצאן בסדר.
בדיוק כמו מנהיג של אנשים שמוביל אותם למקום הנכון
ואז צריך לשחרר
וכל התפקיד של המנהיג לאחר מכן מסתכם בזה שהוא דואג לצאן מרעיתו.
הוא דואג להם
ולא דואג לעצמו, לתפקיד שלו, לכסא שלו, לכסף שלו.

עכשיו זה קל!

למצוא עבודה מתאימה מהר..

להתקדם בקריירה

להרוויח יותר!

התחל כאן

משה רבנו המנהיג – למה בניו לא ירשו אותו?

למשה רבנו המנהיג היו שני בנים.
גרשום (גר הייתי בארץ נוכרייה)
ואליעזר (אלוהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה).
גרשום ואליעזר לא זכו להנהיג את עם ישראל אחרי אביהם משה רבנו.
משה רבנו ביקש מאלוהים שהם יירשו אותו.
אלוהים סרב ואמר לו שיהושע הוא עבדו הנאמן והוא זה שיירש אותו.
נשאלת השאלה –
משה רבנו הוא בוודאות המנהיג הכי גדול שהיה לעם ישראל אי-פעם –
איך זה שבקשתו לא נענית לאור היחסים הקרובים שלו עם אלוהים
וגם לאור זאת שהיה הגיוני שדווקא בניו יירשו אותו?
כאשר משה רבנו ירד למצרים בשביל לגאול את עם ישראל
בניו לא ירדו איתו.
הם נשארו במדיין.
כאשר משה רבנו קרע את ים סוף,
בניו לא זכו לצפות במחזה האדיר.
כאשר היה מעמד הר סיני –
מעמד שבו בני ישראל קיבלו על עצמם את עשרת הדיברות
גם במעמד זה, בניו של משה רבנו לא היו שותפים.
מעמד הר סיני היה מחזה רוחני
שבו אלוהים התגלה לבני ישראל.
מחזה אדיר שבו אלוהים מדבר
והעם עונה נעשה ונשמע.
בניו של משה רבנו לא זכו לשמוע את הקולות ולראות את המראות
ולזכות לגילוי של הבורא.
 
בניו של משה לא היו ראויים להיות המנהיגים של עם ישראל.
הם לא היו שותפים לסבל שעבר על עם ישראל במצרים.
הם לא ראו את המראות הקשים של אחיהם העבדים.
הם גם לא היו חלק ממעמד הר סיני
והם לא זכו להיות נוכחים בחוויה הרוחנית הגבוהה ביותר.
לכן, רמתם הרוחנית נפלה מכל מי שהיה נוכח וצפה בהתגלות של אלוהים.
האמונה של מי שראה את אלוהים כבר לא היתה בגדר אמונה
אלא בגדר עובדה מוחלטת שאלוהים קיים.
אמונה היא מעל הדעת –
אני מאמין בקדוש ברוך הוא גם כאשר אין לי הוכחה ממשית לכך.
בניו של משה נפלו ברמתם הרוחנית
ולא היו ראויים להנהיג את בני ישראל
כי כל אחד מבני ישראל שהיה שותף למעמד הר סיני
היה מעליהם במדרגתו הרוחנית.
הם ידעו בוודאות שיש אלוהים כי קיבלו לכך הוכחה.

מה ניתן ללמוד על משה רבנו המנהיג ועל מנהיגות?

משה רבנו זכה להיות המנהיג של עם ישראל כי היה לו איכפת מהאנשים.
משה רבנו המנהיג לא זכה שבניו יירשו אותו
כי מנהיגות לא עוברת בירושה,
מנהיגות קונים בעמל.
התפתחות רוחנית הרבה פעמים כרוכה בסבל.
הרבה יותר קל להכיל אנשים שאנחנו מבינים
את הקשיים שלהם ומה הם עברו.
לבניו של משה רבנו המנהיג לא היתה את ההבנה העמוקה
לגבי מה עברו אחיהם העבריים.
בשביל זה הם היו צריכים להיות שותפים גם לסבל.
No pain , no gain
משה רבנו המנהיג הענק
כנראה שהיו טבועות בו מלכתחילה תכונות של מנהיג.

משה רבנו המנהיג לא נולד מנהיג אלא נהפך למנהיג

משה רבנו לא נולד מנהיג
אלא עלה על ייעודו והפך עם הזמן למנהיג.
לא נולדים מנהיגים
אלא הופכים להיות כאלה.

משה רבנו המנהיג כדוגמה להתנהלות נכונה במקום עבודה

מקום עבודה טוב הוא מקום עבודה שאיכפת לו מהעובדים שלו.
מנהלים טובים הם מנהלים שאיכפת להם מהעובדים שלהם.
עובדים טובים הם עובדים שאיכפת להם ממקום העבודה.
בדרך כלל, מנהלים ועובדים איכפתיים יהיו מעורבים יותר
ויתנו גם ביקורת במידה וצריך לשפר דברים במקום העבודה.
לאנשים אכפתיים תהיה מעורבות יותר גבוהה במקום העבודה.
אכפתיות היא תכונה חשובה.
אנחנו בתור מגייסים צריכים לגייס לארגון שלנו
אנשים איכפתיים.
ובכלל חברה (society) טובה יותר,
היא חברה שבה יש ערבות הדדית
ולאנשים בה איכפת אחד מהשני.
שנהא כולנו אכפתיים בתוך ומחוץ למקום העבודה
ושנזכה לחיות בחברה של ערבות הדדית.


7 תגובות על “משה רבנו המנהיג – מדוע דווקא הוא נבחר למנהיג של עם ישראל?”

  1. יפה. אבל חסר.
    משה היה בראש ובראשונה עניו מכל איש על פני האדמה. בנוסף לתכונות שהזכרת.
    בעניין המצרי שהיכה איש עברי. האיש העברי שמשה הציל הוא הרשע שמשה אמר לו למה תכה רעך.
    אבל.כל הכבוד לך על ההסבר ועל שאת מקדישה דברי תורה לזיכוי הרבים.

  2. הי נורית יקרה שתי הערות על הפרשנות מאחד שממש בקיא בתנ"ך ומפרשיו
    א. בקשר לפיסקה הראשונה על משה זהו אכן פירוש נפלא ביותר לצורך לימוד תכונות מנהיגות נאותה
    וזאת למרות שלכאורה היו במצריים עוד טובים שהתנ"ך מספר עליהם
    (כגון אהרן אחיו שהתורה מעידה עליו שלא נתקנא במושה למרות שהיה האח הגדול יותר והיה משכין שלום בין כל ניצים)
    אכן אלו תכונות חשובות למנהיג אך משה נבחר בעיקר בגלל שהוא נבחר וזהו! אלוקים בהחלט לא צריך הסברים למה הוא בוחר מישהו כי אם נכנסים להסברים

    עובדה היסטורית שהיו נבחרי עם שכלל לא היו ראויים מצד מעמדם או מידתם במשך ההיסטוריה, אחאב למשל מלך על ישראל והביא עליהם את איזבל שהכריחה אותם לעזוב את האלוקים ולעבוד לבעל והאשרה..

    ב. לגבי הפיסקה השניה אני מוכרח לתקן לחלוטין את התפיסה
    מהות אמונה בהחלט לא מתבססת על מעשה שמוכיח את הדבר אלא בדיוק הפוך
    יתרו (ואשתו ובניו של משה עמו) הגיע כפי שמתואר בתורה כי שמעו על המעשים הללו שארעו והאמינו בזה, ("וישמע יתרו" וכו' ראו פי' רש"י במקום) לעומת העם שראו ושמעו את הדברים בקרוב ולא נזקקו לאמונה כדי לקיים ולעבוד את האלוקים אלא מתוך ידיעה ברורה לא אמונה!
    הסיבה שבני משה לא מונו למנהיגים איננה קשורה לעניין זה משום שלא היה שום כוונה לתת למנהיגות רוחנית המשכיות הקשורה במשפחה כזו או אחרת דווקא, וזהו בדיוק העניין של מינוי יהושע על פי צו האלוקים, למרות שיהושע בהחלט לא היה מהגדולים שבזקני העם ולא מיוחס משפחתית לשום משפחת שלטון

    חג שמח ומלא הארה ועליה רוחנית וצמיחה גשמית לכל השנה ותודה על האתר שלך ועל המסירות הרבה

    • נכון ביותר
      הפיסקה הנ"ל במאמר
      ציטוט: "בניו של משה נפלו ברמתם הרוחנית
      ולא היו ראויים להנהיג את בני ישראל
      כי כל אחד מבני ישראל שהיה שותף למעמד הר סיני
      היה מעליהם במדרגתו הרוחנית.
      הם ידעו בוודאות שיש אלוהים כי קיבלו לכך הוכחה."

      איננה מבוססת בהכרח, (יתכן מאוד שנפלו ברמתם משאר העם אבל לא בשל הסיבה הזו)
      ככלל: ידיעה ברורה על מציאות הבורא אינה ערובה לרמה רוחנית גבוהה יותר-
      -ביחס למאמין בבורא גם ללא הוכחה.
      חג שמח

  3. הי נורית,
    תודה על מאמר הפרשנות ששלחת. לא ידעתי שאת עוסקת גם בדברי תורה. שאפו !!! אשת חיל מי ימצא ☺
    עוד נקודה מעניינת לחיזוק מה שכתבת שמנהיגות לא עוברת בירושה שלא צריכים להיות ראויים לה.
    בברכת יעקב אבינו לבניו הוא נתן לכל אחד מבניו ברכה שיש בה חזון לגבי עתיד השבט שייצא ממנו.
    היינו מצפים שיעקב שהכי אהב מכל בניו את יוסף יעביר לו את שבט המנהיגות. הוא הרי גם הכי אהוב, וגם אמור לקבל פיצוי על כל שנות הניתוק ממשפחתו ומה שאולי הכי חשוב, הוא כבר משנה למלך מצריים. הוא כבר אז היה מנהיג של אימפריה אדירה. הכי טבעי היה שהוא יעביר לו את המנהיגות.
    אבל יעקב מעביר את המנהיגות ליהודה: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה". למה זכה יהודה?
    אומר יעקב "יהודה, אתה יודוך אחיך".
    יעקב מבין שאי אפשר להמליך על השבטים את יוסף שהוא איש זר להם. הוא גדל במצרים. הוא חונך כמצרי, הוא היה שנוא על האחרים בתור ילד וגם עתה הם קיבלו אותו כמשנה למלך לא כאחד מהם.
    לעומת זאת יהודה הוכיח את מנהיגותו לכל אורך הדרך. במעשה תמר שם לקל אחריות והודה "צדקה ממני", בקבלת האחריות על בנימין בעליה למצרים, בהתנדבותו להישאר כעבד לפרעה במקום בנימין שנתפס עם הגביע בשקו ועוד.
    רק מי שהוכיח את עצמו בנסיונות קשים ועמד בהם בגבורה (ואפילו הודה בכשלונותיו ולקח עליהם אחריות ותיקן את דרכיו) רק הוא קנה בעבודה קשה את "אתה יודוך אחיך" ואת הזכות ל"לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו".
    ולכן גם אנו עד היום "יהודים" ולא "יוספים" או "זבולונים".
    בתקווה שמעט מתכונות אלו של יהודה (לקיחת אחריות כבר אמרנו…) יידבקו גם במנהיגנו כיום……

    יישר כח

    • היי יוסי,

      שמחה לדעת שאהבת את המאמר.

      בקשר ליהודה – הוא זכה במנהיגות, לפי חב"ד, כי הוא היה בביטול והיה מודה ל-ה'.
      יהודה מלשון הודיה.
      יהודה היה עבד ה'.

      איפה יש אני, אין את ה'.
      "מאין יבוא עזרי"
      כשאדם נמצא בביטול ומבין שהכל זה מ-ה' ואין זה כוחו ועוצם ידו, רק אז ה' פועל דרכו.
      לכן יהודה זכה להיות המנהיג ולכן אנחנו נקראים יהודים מלשון הודיה.

      לעומת זאת, יוסף, מלשון להוסיף – להוסיף כח, שררה, כבוד וכולי.
      גם יש מוטיב חוזר אצל יוסף – הוא תמיד היה המשנה.
      הוא אף פעם לא היה בתפקיד המוביל הראשי.

      יש עניין של לפעול ולעשות השתדלות ויחד עם זאת להבין שהכל מעת ה' ולהיות לגמרי בביטול.

      נורית

  4. היי נורית,
    מאמר מרתק ומעניין
    כרגיל אני נהנית מכל פוסט שאת מוציאה.
    תמיד יש את הערך המוסף
    תודה וחג שמח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *