משרות במגזר הציבורי – האם נציבות שירות המדינה תתחיל לחפש אתכם?

משרות במגזר הציבורי

משרות במגזר הציבורי – תשלחו קורות חיים ונציבות שירות המדינה תציע לכם משרות

משרות במגזר הציבורי – יש רבים בישראל שזה חלום חייהם לעבוד במגזר הציבורי. למגזר הציבורי יש הרבה יתרונות – יציבות, אין תקופות של אבטלה, המשכורת תמיד בזמן, תנאים והטבות לעובדים מדינה שנותן המגזר הפרטי, עבודה עד הפנסיה ופנסיה מובטחת.
אולי יצא לכם פעם להתמיין למשרות במגזר בציבורי ואולי גם הרגשתם שהתהליך מכור מראש ושאתם פשוט ניצבים במשחק שבו התוצאות כבר נקבעו עוד לפני השריקה של פתיחת המשחק.
אם יצא לכם פעם להתמיין למשרות במגזר הציבורי, בטח ההרגשה הזו מאוד מוכרת.
לכן, מאז החלטתם שאין טעם לרדוף אחרי משרות במגזר הציבורי כי גם ככה מדובר במשחק מכור.

לאחרונה הקים ארגון מעש מאגר מועמדים על מנת לשפר את הגיוסים במגזר הציבורי.
ארגון מעש פועל לשיפור השירות הציבורי.
האתר שהוקם אמור לסייע לנציבות שירות המדינה לאתר אתכם לתפקידים בשירות הציבורי.
עד היום נציבות שירות המדינה עובדת בשיטות ארכאיות כשמדובר בתחום של גיוס עובדים.
נציבות שירות המדינה מפרסמת מכרז ואז אוספת פניות ממועמדים ומתחילה את המיון.
למעשה, השיטה הזו של גיוס מועמדים, היא שיטה מאוד פסיבית שבה נציבות שירות המדינה והמגזר הציבורי מפספסים הרבה מאוד מועמדים טובים שמחפשים עבודה אבל לא עוקבים אחרי המכרזים.
זו שיטה מאוד פסיבית לגיוס עובדים.

האתר שארגון מעש הקים אמור לבנות מאגר מועמדים שמעוניינים להשתלב במשרות במגזר הציבורי.
הרעיון הוא שלאחר שתשלחו את קורות החיים שלכם למאגר,
נציבות שירות המדינה תפנה אליכם באופן יזום מידי פעם ותציע לכם משרות במגזר הציבורי.
כמו שחברת השמה למשל פונה למועמד מסוים ומציעה לו משרה אפילו שהוא שלח את קורות החיים שלו לפני חודש למשרה אחרת.
המאגר החדש, אמור למנוע את ההכרח לפנות פעם אחר פעם למכרזים השונים, נרשמים פעם אחת וזהו.

עכשיו זה קל!

למצוא עבודה מתאימה מהר..

להתקדם בקריירה

להרוויח יותר!

התחל כאן

המאגר הזה נקרא המאתר.

האם למחפשי משרות במגזר הציבורי יהיו מעכשיו חיים יותר קלים?

לפי הכתבות בעיתונים הכלכליים השונים, קצב גידול המשרות במגזר הציבורי גדול בהרבה מהמגזר הפרטי.
מה שמעיד על כך שהסיכויים באופן כללי להתקבל למשרות מגזר הציבורי גדולים יותר לעומת שנים עברו.

מעניין יהיה לדעת אם המערכת הזו תוטמע בצורה מוצלחת ואם המגייסים בנציבות שירות המדינה ישתמשו בה באופן שוטף.
מי שמורגל כל כך הרבה שנים לכך שאנשים פונים ישירות לכל משרה ורק אותם ממיינים,
ופתאום נדרש באמת להשקיע ולחפש מתוך מאגר גדול של מועמדים,
זו גישה שונה לגמרי שגם מצריכה הרבה יותר מאמץ מצד המגייסים בנציבות שירות המדינה.
העניין הטכנולוגי פה הוא שולי.
העניין הוא עניין של הרגלי עבודה.
עובדים מדינה שרגילים לעבוד בצורה מסוימת, לא בטוח שירצו לעבוד בצורה שונה שמצריכה מאמץ הרבה יותר גדול.

משרות במגזר הציבורי – המערכת מעדיפה את המוכר והידוע

בעבר, כאשר התמודדתי על הכשרה לתפקיד של נספח כלכלי במגזר הציבורי, התמודדו איתי עוד 1,200 איש.
את שלב המבחנים עברתי בהצלחה ולאחר מכן התמיינתי עם 200 איש על מספר מקומות בודדים ביום של דינמיקות קבוצתיות.
יש לכם מבחנים במכון מיון בקרוב? כל הטיפים איך לעבור את המבחנים במכוני מיון / מרכזי הערכה. 
לאחר מכן, גיליתי מי היו אלו שהתקבלו להכשרה במגזר הציבורי לתפקיד נספח כלכלי.
אלו היו אנשים שכבר עבדו במגזר הציבורי כגון עוזרים פרלמנטרים של שרים ושל חברי כנסת.
אני יכולה להבין את העדיפות של אלו שבאים כבר מתוך המערכת והמערכת מכירה אותם.
הרי העדיפות הזו קיימת לא רק במגזר הציבורי.
מעניין יהיה לדעת אם למאתר תהיה השפעה מסוימת על המערכת הציבורית
בנוגע לקליטה של אנשים שלא מוכרים בצורה ישירה או עקיפה למגזר הציבורי.

רוצים למצוא עבודה מתאימה מהר? להתקדם בקריירה? להרוויח יותר?  לחצו כאן!




אזרחי ישראל צריכים לברך על הכלי החדש אך האם המדינה תעשה בו שימוש נכון ומושכל זה צד אחד של הסיפור.
הצד השני של הסיפור הוא שלהתקבל לעבודה במדינת ישראל,
זה אתגר לא קטן במשק שלו חסרות מאות אלפי מקומות עבודה לעומת משקים מפותחים אחרים בעולם המערבי.
באופן אישי הייתי מעדיפה שהמדינה תתעסק ביצירת מקומות עבודה חדשים
ובמיוחד ע"י עידוד של עסקים קטנים וזעירים שהם היצרנים הגדולים ביותר של מקומות עבודה.
על המדינה להשקיע בחזית הזו הרבה יותר ממה שהיא משקיעה כיום והנה הסיבות מדוע ולמה.

קודם כל הגדרות מתוך הלמ"ס:

הגדרת העסקים הזעירים והקטנים

רוצה למצוא עבודה מתאימה מהר?

להתקדם בקריירה ולהרוויח יותר?

קבל קורס חינמי


הגדרת עסק קטן ובינוני בישראל בה עושה שימוש הסוכנות נקבעה בהחלטת ממשלה 2190 כדלקמן:
עסק זעיר – חברה או עוסק, המעסיקים עד 5 עובדים ומחזור מכירותיו קטן מ-10 מיליוני ₪ בשנה.
עסק קטן – חברה או עוסק, המעסיקים עד 50 עובדים ומחזור מכירותיו קטן מ-25 מיליוני ₪ בשנה.

לפי נתוני הלמ"ס משנת 2009, בישראל קיימים 237 אלף איש שהם עצמאים ולא מעסיקים אף עובד.
כ- 160 אלף עסקים מעסיקים בין עובד אחד לארבעה עובדים ועוד כ- 32 אלף עסקים המעסיקים בין 5 ל- 9 עובדים.
בישראל קיימים כ- 460 אלף עסקים שמעסיקים עד 49 עובדים.
אם כל אחד מהעסקים הללו יעסיק רק עוד עובד אחד, ייוצרו תוך שנה אחת בלבד 460 אלף מקומות עבודה.
העסק הכי גדול בעולם לא ייצר 460 אלף מקומות עבודה תוך שנה, על אחת כמה וכמה העסק הכי גדול בישראל.
מכאן החשיבות הגדולה של עסקים זעירים וקטנים למשק הישראלי והשפעתם על רווחתם של האזרחים בישראל והמשק הישראלי.

שבוע מוצלח,

נורית