מה כדאי ללמוד היום

מתלבטים מה כדאי ללמוד היום? גלו אילו מקצועות מבוקשים וכמה מרוויחים

נורית אגמי ייעוץ קריירה, קריירה, שוק העבודה 4 Comments

כל אדם שואל את עצמו באיזשהו שלב בחייו – מה כדאי ללמוד היום?
רובנו שואלים את השאלה – מה כדאי ללמוד לתואר ראשון? כאשר אנחנו מתלבטים לאיזה תואר ראשון כדאי לנו להרשם לאוניברסיטה.
העניין הוא שההתחבטות בנוגע ל"מה כדאי ללמוד?" יכולה ללוות אותנו הרבה אחרי התואר הראשון.
הרבה פעמים, אחרי התואר הראשון, אנשים יילכו ללמוד גם תואר שני ושוב יצטרכו להתחבט בשאלה – "מה כדאי ללמוד?"
אז האם להמשיך באותו קו לימודים? או אולי ללכת על כיוונים פחות "קלאסיים"?
ובכלל… מה הביקושים בשוק מצד המעסיקים? מהם המקצועות עם התגמול הגבוה בצידם?
והאם רק גובה ההשתכרות ומצב הביקושים, אלו השיקולים המרכזיים שצריכים להנחות אותנו?
לפעמים אנחנו שואלים את השאלה "מה כדאי ללמוד?" כאשר אנחנו בין עבודות וחושבים על הסבה מקצועית או שינוי קריירה.

במאמר אני אענה על כל השאלות הללו.

מה כדאי ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה או כאשר בוחרים מקצוע לחיים

נפתלי בנט, כשהיה שר הכלכלה, המליץ בזמנו שלא ללכת ללמוד משפטים. האם שר הכלכלה שלנו צודק בנוגע להמלצה שלו בקשר למה לא ללמוד?
איך כדאי לנו להחליט מה ללמוד? איך אנחנו יכולים לבחור מה ללמוד מבין ים המקצועות שקיים בשוק?
מה השיקולים שצריכים להנחות אותנו בנוגע למה כדאי ללמוד.

בנט הוסיף שיש מחסור גדול בידיים מקצועיות כגון: הנדסאים, מתכנתים, מהנדסים, עובדי בניין ועוד. בנט מסכם שהוא לא היה ממליץ ללמוד לימודי משפטים אלא אם כן יש לאדם אהבה עצומה לתחום.
אם מתייחסים ספציפית לתחום של לימודי משפטים, ברור לכולם שיש הצפה בתחום. העניין הוא שהרבה אנשים לומדים בוחרים ללמוד משפטים לאו דווקא מתוך מחשבה שהם יעסקו בתחום אלא דווקא מתוך ההנחה שהשכלה משפטית טובה להרבה מאוד תחומים.
ישנם כאלו שלמדו משפטים ועוסקים בתחום התקשורת, המפורסמת מביניהם היא אילנה דיין.
ישנם כאלו שלמדו משפטים והם עוסקים בתחום הדוברות.
ישנם כאלו שלמדו משפטים והם עוסקים בתחומי רכש ותפעול.

משרד הכלכלה עוזר לנו להחליט רציונלית לגבי מה כדאי לנו ללמוד

ההחלטה בנוגע למה כדאי ללמוד היא החלטה חשובה כיוון שהיא תלווה אותנו לאורך זמן. החלטות נכונות, יעזרו לנו למקסם את פוטנציאל ההכנסות שלנו והחלטות שגויות, יגדילו את תקופות האבטלה ואובדן ההכנסה. החלטה שגויה בנוגע למה כדאי ללמוד, תוביל לבזבוז של כספים וזמן.
כדי לקבל נתונים שיכולים לסייע לנו לבחור מה כדאי ללמוד, משרד הכלכלה פתח את אתר שנקרא "רייטינג לעבודה",
האתר סוקר 200 מקצועות – מקצועות אקדמיים כגון מקצועות הנדסיים (מהנדסי תוכנה, מהנדסי אלקטרוניקה, מהנדסי מכונות וכולי), כלכלנים, רופאים, אחיות, ביולוגים וכולי.
האתר גם סוקר מקצועות לא אקדמיים כגון מזכירה רפואית, מכונאי כלי רכב, אנשי עיבוד שבבי, נהגי מוניות, קופאים, מוכרים בחנויות וכולי.
האתר מציג את רמת הביקוש מצד המעסיקים, כמה משרות פנויות יש בתחום ובסופו של דבר נותן "ניקוד" של פופולריות בשוק העבודה לכל מקצוע.
הציון 10 מעיד על כך שיש דרישה גבוהה מצד מעסיקים ואילו הציון אחד מעיד על ביקוש נמוך מצד המעסיקים.

אם שכר הוא שיקול מאוד חשוב בשבילכם אז האתר מציג גם מהי רמת השכר ההתחלתית בכל תחום.
אז אם נתונים חשובים לכם לפני שאתם מחליטים מה כדאי ללמוד, ניתן לקבל את כל הנתונים.
אבל… האם אנחנו בוחרים מה כדאי ללמוד רק על סמך נתונים "יבשים" כגון ביקושים מצד מעסיקים ורמות שכר?
האם אנחנו "רציונליים"?
זהו שלא…
דן אריאלי עשה קריירה שלמה מזה שאנחנו לא רציונליים.
יש עוד הרבה מאוד שיקולים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון כאשר מתלבטים לגבי מה כדאי לנו ללמוד והם לא כולם קשורים לאספקטים הרציונליים של היצע וביקוש ורמות שכר.

מחפש עבודה דרך רשת אגמי? כנס לעמוד המשרות שלנו

ההמלצות שלי מתחלקות לשיקולים רציונליים ולא-רציונליים
שיקולים רציונליים בנוגע למה כדאי לנו ללמוד

  1. אחד הפרמטרים החשובים ביותר הוא אורך הקריירה של כל תחום – למשל, זה לא סוד שמתכנת בגיל 45 נחשב ל"פאסה" מבחינת הרבה מאוד מעסיקים. במילים אחרות, מתכנת או כל איש פיתוח אחר בגיל 45+, נחשב לבעל גיל מופלג או כאילו כבר יצא לפנסיה מהמקצוע.
  2. פרמטר נוסף חשוב הוא יציבות תעסוקתית או אי-יציבות תעסוקתית  של הענף שבו עובדים. איש הייטק סובל מאי-יציבות תעסוקתית ולאו דווקא באשמתו – המשברים הכלכליים בעולם בשנת 2001 והמשבר של 2008, גרמו לפיטורים המוניים בענף שחשוף לתחרות גלובלית ומוכר את תוצרתו בעיקר לחו"ל. בנוסף, איש הייטק שעובר מחברת סטארט-אפ אחת לשנייה, גם כן סובל מאי-יציבות תעסוקתית ושוב שלא באשמתו. הסטטיסטיקה מעידה על כך שרוב חברות ההזנק, לא מצליחות לזנק ואז הן פשוט סוגרות את הפעילות ומפטרות את כל העובדים. לעומתן, יש מעט מאוד חברות הזנק שמצליחות אך כאשר הן מצליחות ועושות  Exit , הרבה פעמים ישנם פיטורי עובדים – לפעמים חלק מהעובדים מפוטרים ולפעמים כל העובדים מפוטרים.  במשבר של 2008, זכור לי שחגגתי יום הולדת והזמנתי 4 חברים טובים שלי שכולם היו מהנדסים עם ניסיון מההייטק וכולם היו מובטלים תקופה ארוכה. כל תקופה של פיטורים מלווה באובדן הכנסה ואיש הייטק "רגיל" שעובד כ- 25 שנה בהייטק, כנראה יחווה בין שנתיים ל- 4 שנות אבטלה במהלך אותן 25 שנים עד שהוא ייפלט לגמרי מההיייטק.
  3. פרמטר חשוב נוסף הוא האם אדם מגיע לפרישה בגיל הפנסיה או שהוא פורש לפני כן על רקע תאונת עבודה / מחלה שנגרמת עקב התעסוקה שלו. לא בדקתי את הנושא מבחינה סטטיסטית אבל ברור לי שישנם רבים בענף הבניין שלא מגיעים לגיל הפרישה כי היתה להם תאונת עבודה או הגיעו למצב של אי-כושר תעסוקתי עקב פגיעה של העבודה בבריאותם. האם נראה למישהו שאדם שמקצועו רצף יכול להמשיך לעבוד גם בגיל 60?
  4. האם ממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה? מן הצד השני, מעניין יהיה לגלות לדוגמא באיזה גיל פורשים בפועל עובדי מס הכנסה והאם הם ממשיכים לעבוד במשרה חלקית אחרי גיל הפרישה הרשמי? גם המרצים באוניברסיטאות לא ששים לפרוש, אז כנראה שיש להם עבודה מספקת, מעניינת ומתגמלת.
  5.  פרמטר מעניין נוסף יהיה לבדוק איזה אחוז מן הבוגרים של כל מיני תכניות לימוד אכן מצליחים להשתלב בתחום לימודיהם. אם זיכרוני אינו מטעני, לפי סקרים שנעשו בעבר, לפחות 60% מבוגרי האקדמיה לא משתלבים בתחום לימודיהם.
  6. אינדיקטור נוסף שיהיה מעניין לבחון אותו הוא באיזה תחום מקצועי השתלבו אלו שלא השתלבו בתחום לימודיהם?
    אם רוב בוגרי מדע המדינה לא הולכים לעבוד במשרד החוץ, אז במה הם כן עובדים?
    אם רוב בוגרי לימודי המשפטים לא עובדים בתחום המשפטי, אז במה הם כן עובדים?
    שר הכלכלה בכבודו ובעצמו הוא משפטן בהשכלתו. האינדיקטור החשוב הזה יתן אינדיקציה באילו מקצועות נקלטים בעלי השכלה בתחום מסוים.
  7. היצע וביקוש משתנים – אדם יכול ללמוד תחום של הנדסת תוכנה ולחשוב שהוא ישתכר שכר מאוד גבוה ואז פתאום צצה לה תכנית ממשלתית שמחליטה לייבא תכנתים מהודו ופתאום השכר שלו כבר לא מה שהוא חשב שיהיה. לכן, ברמה הרציונלית אנחנו יכולים להתבסס על שיקולי ביקוש והצע. העניין הוא שאף אלד לא יודע לצפות את העתיד. למשל, עד לפני עשור הביקוש למהנדסי אלקטרוניקה היה בשיא ובעשור האחרון (בערך מאז הצגת האייפון הראשון ע"י סטיב גו'בס), הביקוש למהנדסי תוכנה עלה דרמטית ואילו הביקוש למהנדסי אלקטרוניקה ירד. כמה שננסה להיות רציונליים בשיקול הזה כאשר אנחנו שוקלים מה כדאי ללמוד, אף פעם לא יהיה לנו 100% מידע. אז בבקשה לקחת את השיקול הזה בעירבון מוגבל.
  8. באיזה סקטור אתה עובד ואומר לך מה המשכורת שלך– כולנו יודעים שרמת השכר אמורה להגזר מן הביקושים לעומת ההיצעים. האם זה עובד כך בשוק העבודה הישראלי? לשוק העבודה הישראלי יש את ההיגיון המיוחד שלו.
    למשל, עובדי המגזר הפיננסי ועובדי המגזר הבנקאי, למרות שיש עודפים מהם, הם שיאני שכר. לעומת זאת במקצועות כמו רתכים ואנשי עיבוד שבבי שהם יש חוסר מאוד גדול של עובדים, דווקא השכר שלהם רחוק מלהרקיע שחקים. מה שמשפיע פה על רמת השכר זה הכוח המונופוליסטי שיש לאותן חברות ולכן למרות שיש עודף היצע של עובדים, השכר אצלן גבוה. לעומת זאת, בענפים תחרותיים יותר שיש חוסר בעובדים, השכר שלהם דווקא נמוך ואפילו נמוך מאוד.
    למשל – רתכים מרוויחים רק 5,180 ש"ח וזאת למרות שיש חוסר מאוד גדול של מעל 1,000 רתכים.
    כמובן שגם עובדי ממשלה ועובדי ציבור הם בין הסקטורים ה"מסודרים" או כמו שגיא רולניק קורא להם ה"מחוברים" – בין אם לעטיני הממשלה או לעטיני המונופולים.
    במילים אחרות, רנטה גדולה מתוך כושר ההשתכרות קשור לכוח המונופוליסטי של המעסיק – בין אם זו ממשלה, רשות מקומית ושאר מונופולים ולאו דווקא להשקעה בשנות הלימוד במקצוע, כישורים ושכל.
    כאשר אנחנו חושבים על מה כדאי ללמוד, ואם אנחנו רוצים להיות מסודרים כלכלית, באיזה סקטור יש עבודה במקצוע שלנו?
    הערת אגב, אני באופן אישי לא נגד ה"מחוברים", אני פשוט חושבת שכולם צריכים להיות "מחוברים" ושעל הממשלה לדאוג לכל אזרחיה ולא רק לעובדי המדינה, עובדי המגזר הציבורי ועובדי המונופולים (אלו שיכולים להוריד את השאלטר).
  9. האם המקצוע הוא גלובלי – האם זה מקצוע שמאפשר רילוקיישן בעתיד? כמובן מי שהאפשרות הזו עשויה לעניין אותו. מקצוע כמו רופא, אמנם הוא מקצוע גלובלי אבל מכיוון שיש את החסם של השפה, אז הוא בעצם מקצוע לוקאלי בהתאם לשפות שבהם הרופא שולט ברמה גבוהה. מהנדס תוכנה, יכול לעשות רילוקיישן בקלות כיוון שהמקצוע שלו גלובלי ואין את חסם השפה. מהנדס תוכנה צריך כמובן לדעת לתקשר באנגלית אבל העבודה שלו היא בסופו של דבר היא עבודה בשפת תכנות כזו או אחרת.
  10. האם אנחנו בנויים להיות עצמאים? כאשר אנחנו מתחבטים בנוגע לשאלה "מה כדאי ללמוד?" יש גם את השיקול הזה. ישנם מקצועות שהם לרוב מקצועות חופשיים והרבה מהאנשים שעוסקים בהם הם עצמאים / בעלי עסקים. האם מתאים לך ללמוד את התחום המשפטי ולהיות עצמאי או שתחפש להיות שכיר? אם תלך ללמוד וטרינריה – זה מקצוע נוסף שרבים מהעוסקים בו הם עצמאים. אותו הדבר תקף לתחום רפואת השיניים ולתחומים נוספים אחרים.
    מה האפשרויות שלנו בכל מקצוע לעיסוק בתור שכירים או בתור עצמאים? מה מתאים לנו לאופי?

רוצה למצוא עבודה מתאימה מהר ולהרוויח יותר?

לחצו כאן

שיקולים "לא-רציונליים" בנוגע למה כדאי לנו ללמוד

שמתי את הביטוי "לא-רציונליים" במרכאות כי עם כל הכבוד לשיקולים הרציונליים, האנשים שהצליחו להגשים את עצמם בעולם העבודה, היו אנשים שבאו עם Passion מאוד גדול למקצוע שלהם ולעשייה שלהם.
אז מצעד השיקולים הלא-רציונליים כאשר אנחנו מתבלטים בנוגע למה כדאי לנו ללמוד:
1. שיקול ההנאה – מה אנחנו באמת אוהבים לעשות? ממה אנחנו נהנים?
2. משהו שאנחנו טובים בו – במה אנחנו טובים?
3. שילוב של שני הסעיפים הקודמים – אנחנו צריכים לבחור מה כדאי לנו ללמוד לפי מה אנחנו אוהבים וגם מה אנחנו אוהבים.
4. זמן פנאי – איזה מקצוע משאיר לנו זמן פנוי כמו שהיינו רוצים? ישנם מקצועות מאוד תובעניים מבחינת הדרישה שלהם – גם במהלך הלימודים ואחר כך גם ברמת השעות שמשקיעים בעבודה. אז אנחנו הטיפוס שאוהב להתמסר לעבודה? או שאנחנו מעדיפים מקצוע או סקטור שמציעים Work-Life-Balance ?
5. איפה ה- Passion שלנו נמצא? באיזה תחום אנחנו נהיה מוכנים להזיז עולמות? לתת את כל כולנו? אני מזמינה אותך לעבור לפוסט: מבחן התשוקה – איך בודקים אם אנחנו על הנתיב הנכון?

להרחבה בנוגע לבחירת מקצוע לחיים, מוזמנים לעבור לפוסט: 5 הכללים של בחירת מקצוע לחיים – איך לבחור מקצוע מבלי לטעות? 

הבחירה הטבעית לעומת הבחירה המשוגעת בנוגע למה כדאי ללמוד

אני בהחלט זוכרת שהתחבטתי מה כדאי לי ללמוד לאחר התואר הראשון.
אז עדיין לא הייתי נורית אגמי המומחית לקריירה ולא היה לי את הידע שיש לי כיום.
אני בעלת תואר ראשון בכלכלה מסלול מנהל עסקים והבחירה הטבעית והכביכול מתבקשת היתה להמשיך לתואר שני במנהל עסקים.
אחרי שהצצתי ברשימת הקורסים של התואר השני במנהל עסקים, הבנתי שיש הרבה מאוד חפיפה בין התואר הראשון שלי לתואר השני הספציפי הזה.
רציתי משהו שיחדש לי ומשהו שירגש אותי והחלטתי להרשם ללימודי תואר שני בסוציולוגיה בשביל הנשמה והעניין.
התואר השני בסוציולוגיה התברר לי בדיעבד בתור בחירה מאוד נכונה עבורי.
הרבה פעמים אנחנו מגלים רק בדיעבד אם הבחירות שלנו, בנוגע למה כדאי ללמוד, היו נכונות.
התואר השני בסוציולוגיה היה ההיפך הגמור מהתואר בכלכלה.
דווקא בגלל השוני הגדול בין שני התארים, אז התואר השני בסוציולוגיה היה לי בגדר חידוש ויצר אצלי עניין גדול.
אחרי 3 שנים של בעיקר קורסים אנליטיים ופיתרון של משוואות בתואר של כלכלה,
פתאום הייתי צריכה לפתח גם את הצד השני של המוח, הצד הוורבלי.
הבחירה שעשיתי היתה בחירה "משוגעת" ולראיה הייתי הסטודנטית היחידה בלימודי תואר שני בסוציולוגיה שבאה מרקע של תואר ראשון בכלכלה.
רוב החבר'ה שלמדו איתי כלכלה, מי שהמשיך לתואר שני, בחרו בבחירה הטבעית של לימודי תואר שני בכלכלה או במנהל עסקים.
האנשים שלמדו איתי תואר שני בסוציולוגיה, גם הם בחרו בבחירה הטבעית והם הגיעו מתואר ראשון בסוציולוגיה או מתארים קרובים כגון שירותי אנוש ופסיכולוגיה.
לא תמיד כדאי ללמוד את הבחירה הקלאסית.
לפעמים דווקא הבחירה השונה, היא שיוצרת ערך מוסף מאוד גבוה.
הנה בחירה כביכול מאוד לא רציונלית, אני בחרתי עם הלב ולא עם השכל שהתבררה בתור בחירה מאוד נכונה עבורי.
הבחירות שאנחנו צריכים לעשות בנוגע למה כדאי לנו ללמוד, מאוד תלויות גם במה אנחנו רוצים לעשות בחיים, מה השאיפות שלנו.
לפעמים, דווקא תוך כדי המסע, תוך כדי תנועה, מתגלה לנו הייעוד שלנו.

כמו בשיר של אריק לביא:
זה קורה
שהדרך מתמשכת
זה קורה
יש ללכת, ללכת.

מה כדאי לנו ללמוד? סיכום ומסקנות

לא בטוח שהאמא היהודייה שרוצה שבנה יילך ללמוד משפטים, טועה. מדובר בעבודת צווארון לבן שבה העוסק רק הולך ומשתבח עם השנים. עורך דין בן 50 הוא הרבה יותר מנוסה וידען בתחום המשפטי מאשר עורך דין בן 29 עם שנתיים ניסיון בתחום. עורך דין בן 50 כבר צבר שם ומוניטין בקריירה שלו וכנראה שהוא גם יגבה שכר טרחה יותר גבוה מאשר עורך דין "צעיר" שעדיין לא צבר שם ומוניטין.

ההשכלה המשפטית היא הרבה פעמים השכלה "כללית" שמשמשת פלטפורמה לעיסוקים בתחומים אחרים כגון פוליטיקה, פיתוח עסקי, תקשורת, ניהול כללי וכולי. חוץ מזה, במדינת ישראל שבה יש תחושה שעל כל שעל וצעד שאליו אתה פונה, אתה חייב עורך דין צמוד, כנראה שזה גם חסכוני להיות בעל השכלה משפטית.
אז נכון שיש הצפה של עורכי דין בישראל ויחד עם זאת, התחום המשפטי משתלב מעולה עם הרבה תחומים אחרים.
ובכלל…. אם ה- Passion של הבנאדם זה ללמוד את התחום המשפטי, אז זה מה שכדאי יהיה לו ללמוד כי הוא בכל מקרה יצליח.

קחו את הטבלה של משרד המשפטים בתור אינדיקטור נוסף 
גם אם למהנדסי מחשבים יש ביקוש מטורף וזה הדבר האחרון שמעניין אתכם ללמוד, אז וותרו.
לא בוחרים מקצוע רק על בסיס הפופולריות שלו אלא גם על בסיס הרצון ללמוד אותו ולהשקיע בהתפתחות בו.
בסופו של דבר, רוב האנשים עובדים 9 שעות במקום העבודה אז רצוי שלאדם יהיה גם עניין בעבודה.
כאשר בוחרים מה כדאי לנו ללמוד, קודם עלינו להיות מחוברים לנטיות הלב שלנו ולהתחשב בהן.

התייעצו וקבלו תמונה רחבה
ההחלטה בנוגע למה כדאי לנו ללמוד היא אחת ההחלטות החשובות בחיים שתשפיע על חלק ניכר ממהלך החיים שלנו.
זו אחת ההחלטות הכלכליות הכי חשובות שתיקחו בחיים שלכם.
כדאי מאוד שלא תיטעו.
גם אם טועים, יש אפשרות לתקן וצריך לדעת איך לעשות זאת.

אני אתן דוגמא – לפני מספר שנים, פנה אליי אדם שעשה הסבה מקצועית לתפקיד טכנולוגי והוא היה כבן 45.
הוא השקיע שנה של לימודים ו- 15,000 ש"ח כדי לרכוש מקצוע חדש.
לאחר שיחה של 2 דקות איתי, אמרתי לו שחבל על הכסף שלו וחבל על ההשקעה שלו ועל המאמץ.
הוא בחר במקצוע שכושר ההשתכרות בו הוא מאוד נמוך ביחס לתחום הטכנולוגי, הוא בחר לעשות הסבה בגיל שבו אנשים מועזבים מההייטק והוא עבד שנה בתור נהג היסעים כדי להשקיע את הזמן הנדרש ללימודים.
בקיצור, הוא גם עשה שגיאה בזה שנטש את המקצוע שממנו הוא התפרנס עד כה ולחזור אחרי שנה של הפסקה, זה לא עניין פשוט בגילו.
את כל בזבוז המשאבים, האנרגיות והכסף, הוא יכול היה לחסוך.
הכוונה לא נכונה, גורמת לנזקים מאוד גדולים, גם בגיל שבו רק מתחילים ועושים את הצעדים הראשונים.
מקרה נוסף – אני מכירה בחור צעיר שלמד תואר בראיית חשבון באוניברסיטה ואז גילה שהשוק מוצף ואז לאחר שהוא כבר השקיע 4 שנים של לימודים, הוא עבר ללימודי הנדסת תוכנה באוניברסיטה.
4 שנות הלימודים עלו לו לפחות 300,000 ש"ח – הכנסה אלטרנטיבית שהוא הפסיד לפי שכר מינימום פלוס הכספים שהוא השקיע בלימודי ראיית חשבון במשך 4 שנים.

בקיצור, לפני שהולכים ומשקיעים עשרות או מאות אלפי שקלים, זמן ואנרגיה, חשוב מאוד להתייעץ עם מישהו שמבין.
יועץ קריירה מומחה – אחד שמכיר את כל המקצועות ואת שוק העבודה מבפנים (לא ברמה התיאורטית כי הוא למד תואר באוניברסיטה).

אני מאחלת לכל מי שמתקשה להחליט בנוגע למה כדאי ללמוד, שיצליח לקבל את ההחלטה הנכונה עבורו, זו שתביא אותו הכי רחוק מבחינת מימוש הפוטנציאל האישי שלו.

נורית

אהבתם? עשו לנו לייק, השאירו תגובה, שתפו את הפוסט
על הכותב

נורית אגמי

Facebook Twitter Google+

נורית אגמי – מנכ"ל רשת אגמי – חברת השמה להייטק ובכירים, חיפוש עבודה וקריירה. נורית בעלת חזון חברתי ופועלת לעזור למחפשי עבודה. מוזמנים ליהנות מהבלוג ומהקורס למציאת עבודה מתאימה מהר וגם להרוויח יותר. מוזמנים להציץ בלוח דרושים הייטק ובכירים שלנו ואנחנו נשמח למצוא לכם את התפקיד הבא שלכם. הבלוג של נורית עוסק בחיפוש עבודה, חיפוש עבודה בהייטק, מגמות בתחום הדרושים כולל דרושים הייטק, מגמות בעולם העבודה העולמי ובשוק בעבודה בישראל.

אל תפספסו:

תגובות 4

  1. "כל תקופה של פיטורים מלווה באובדן הכנסה ואיש הייטק "רגיל" שעובד כ- 25 שנה בהייטק, כנראה יחווה בין שנתיים ל- 4 שנות אבטלה במהלך אותן 25 שנים עד שהוא ייפלט לגמרי מההיייטק."

    הנתון הכי מדהים במאמר !!!!!

    מצטער על היום שבו הלכתי ללמוד הנדסת תוכנה בטכניון !
    10 שנים טובות חלפו עברו להן ועכשיו 30 שנה רעות אם לא אמצא את עצמי עושה שינוי קריירה או לפחות לפחות עובר לנהל …..

  2. יפה מאוד.סיכמת את הדברים והעמדת אותם באור הנכון. גם אני לא בתחום לימודי כבר מספר שנים כי פשוט אין תגמול ראוי. היכן כל השנים של הלימודים…ועוד מתפלאים שמוחות בורחים.
    התואר רק פתח לי דלת למקום אחר וסליחה על הרכושנות גם משתלם יותר.
    אולי כבוד השר יכניס למקצועות גם עסקנות פוליטית במרכזי מפלגות. אחרי כמה שנים של עבודת שטח ולחיצות ידיים ממשיכים בעזרת היחצ"ן למושב לתקופה קצרה ומשם למנכל"ות.

  3. ההיצע של המתכנתים בחיים לא יעלה על הביקוש כי אין פה במדינה מספיק אנשים חכמים שיכולים ללמוד מדעי המחשב או הנדסת תוכנה גם לא במכללה (אחד התארים הכי קשים שיש מתמטיקה ברמה גבוהה מאוד)
    הרי ברור שמי שהולך למשפטים מחפש תואר קל ולעשות חיים בתואר ….

    1. Post
      Author

      שלום,

      זה נכון שיש מחסור במשק במהנדסים אבל מצד שני קשה מאוד להמשיך ולהיות מהנדס תוכנה בגיל 50 כאשר זה תחום שבו השינויים הם מהירים – כל הזמן צריך להתעדכן בטכנולוגיות חדשות, שפות תכנות חדשות וכו'… למרות שיש מחסור במהנדסים המעסיקים לא ששים לקחת מהנדס תוכנה בגיל 50 . מהנדסים בגיל כזה מחפשים הרבה זמן עבודה למרות שהרבה פעמים הם מוכנים לרדת בשכר ובתנאים. מה שאני מנסה לומר זה שלמרות שיש מהנדסים מובטלים בגיל 50 , המעסיקים לא קופצים עליהם.זה פשוט חבל.

      נורית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *